מחבר: נועה ברקת

כל שנה הסתיו מפתיע ומרגש אותי. העננים שמתקבצים להם בשמיים, חלקם כבר נושאים איתם טיפות מים שצלליתם צובעת בשחור את בטניהם. הם הופכים את השמים לעמוקים, לקרובים ופתוחים יותר, כאילו הם נרכנים אלינו, בני האדם, בני האדמה, לשמוע את קולנו. כל שנה מפתיעים אותי מחדש כוחות הסתיו - שגורמים לי ולכל הדברים להאסף פנימה. כל כך נכון, כל כך מדוייק שזה הזמן שבו מתחילה שנה חדשה. נדמה שכולם יודעים את זה. נדמה שכולם ממתינים, אפילו העצים נראים כאילו הם כבר מריחים את הגשם, את הקור וגם הם מתכנסים פנימה, חוזרים אל עצמם. בזמן הזה, שרחם הזמן הדייקנית הרה ללדת את השנה…

אז שאני ילדה אני שמה לב לגשם הראשון ולמה שהוא מבשר לי. התקבעה בראשי (או נשארה מחיים קודמים?) האמונה שהמקום, הזמן והמצב שבו אני נמצאת כשהגשם הראשון מגיע – יקבע את אופייה של השנה הבא

סוכות היא אלה גדולה מנהג חג סוכות מוזכר במקרא. אחד החגים הראשונים והגדולים. האם יתכן שמקורו בטקס פאגני להורדת גשם? כתוב כך ((מלכים ב', י"ז, כ"ד): וְ"אַנְשֵׁ֣י בָבֶ֗ל עָשׂוּ֙ אֶת־סֻכּ֣וֹת בְּנ֔וֹת וְאַנְשֵׁי־כ֔וּת עָשׂ֖וּ אֶת־נֵֽרְגַ֑ל וְאַנְשֵׁ֥י חֲמָ֖ת עָשׂ֥וּ אֶת־אֲשִׁימָֽא׃" או בניסוח קצת אחר: וּנְשָׂאתֶ֗ם אֵ֚ת סִכּ֣וּת מַלְכְּכֶ֔ם וְאֵ֖ת כִּיּ֣וּן צַלְמֵיכֶ֑ם כּוֹכַב֙ אֱלֹ֣הֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר עֲשִׂיתֶ֖ם לָכֶֽם׃ מה זה אומר לעשות את סוכות? או לשאת את סוכות? ומה הקטע עם לכוון את הצלמים, כלומר את דמויות האלה העתיקות שהיו נהוגות בתרבות האלילית לעבר כוכב? סוכות זה שם של אל או אלה בבלי? (אני לא הצלחתי למצוא אותו בפתניאון בוויקיפדיה, גם לא תחת השם סוכוד…