מחבר: נועה ברקת

רות מסמלת את כוחה של הנאמנות וההתמסרות. היא היכולת להתמזג עם האחר

וְשֵׁם הָאִשָּׁה הַמֻּכָּה הַמִּדְיָנִית, כָּזְבִּי בַת-צוּר:  רֹאשׁ אֻמּוֹת בֵּית-אָב בְּמִדְיָן,כזבי הוא שמה של כהנת דת האם שהכירה את טקסי האם המקודשים ונהרגה למוות בעת פולחן מקודש כזה.כזבי, או כוכב בשמה המדייני, מכירה את הכוח המקודש של האיחוד בין גבר לאישה. היא משרתת את כוח המיניות העולה ממעמקי גופה וקושר בינה לבין העולם כולו.כשכזבי מופיעה, היא מבקשת שלא נרצח ונדחיק את הכוח המקודש של האלה האם, שמחברת דרך כוחו של המין בין הזכרי לנקבי.

לאה היא היסוד הבלתי נראה של האימהות. לא הכוח המושך, המפתה של המין אלא הפן הבורא הסמוי מהעין שפותח את שערי הרחם.

כבר שנים שאני שמה לב לסינדרום מוזר המתרחש סביב יום ההולדת שלי ושל אנשים אחרים. הסימפטומים הראשונים מתחילים כשבוע לפני יום ההולדת, מתעצמים בהדרגה, מגיעים לשיא ביום ההולדת עצמו ונחלשים בהדרגה.

פירוש השם ושתי הינו המהודרת. ושתי המלכה היא יפת מראה מאד, אך כשהמלך אחשרוש מצווה עליה להראות את יופיה לעיני כל היא מסרבת

הסתיו ואיתו ראש השנה, הם סיום מעגל. מעגל ענק של זריעה, גידול, צמיחה וקציר, הן בטבע והן בכל תחומי החיים האחרים. כשאנחנו מסתכלים על מה שקצרנו, הרי שבקצה המעגל נוכל לאתר בקלות רבה את הזרעים שידינו האישית או הכללית זרעה. המעגל נמשך, הוא אינסופי, אבל עכשיו מתחילה עונת זריעה חדשה. האם השדה שלנו מוכן? האם הוא נקי? חרוש? מזובל? בדיוק כמו שמכינים שדה אמיתי, כך גם את שדות הפעולה והנפש שלנו יש להכין, במיוחד אם בכוונתנו לגדל גידולים מיוחדים וטובים, שהרי גידולי בר ועשבים שוטים אינם זקוקים לפינוקים מיוחדים, לתשומת לב יתרה או לטיפוח. את רגשות הפחד, קנאה, הזעם, השנאה והאלימות…

כמו שהזמן צועד במסלולו בקצב קבוע, תן לי לאהוב את השגרה הקבועה של חיי. תן לי לחיות בקצבו הקבוע של דופק ליבי. תן לי להשתנות באיטיות, כמעט בלי להרגיש, כמו שהסתיו נהיה לחורף, כמו שהקרח נמס למים, כמו שהזרע הופך לניצן והסוכר נמס בתה. תן לי להתקדם לאט, בקצבו של הצב, בקצבו של העץ, קדימה ולמעלה כל הזמן. תן לי ללכת בין שתי נקודות בקו ישר וגם אם מתפתלת הדרך שתמיד תהיה לכיוון הנכון. תן לרשת האלוהית שבתוכי לצוד רק מחשבות מזינות, טובות, יוצרות ובוראות, עשה בה חורים מדויקים שדרכם ישתחררו כל המחשבות המרעילות והמדכאות. תן למחשבותי כוח להפוך למעשים, שהכוונות…

למה זה קרה לי? למה זה לא קרה לי? מדוע התנהגתי כך? מדוע לא התנהגתי כך? מה עשיתי שזה מגיע לי? מה לא עשיתי שזה מגיע לי? למה למרות שעשיתי זה לא מגיע? זה כל מה שיש בחיים? כל החיים עבדתי כל כך קשה, השתדלתי ובשביל מה? למה לא עשיתי את מה שרציתי לעשות? היכולת לערוך חשבון נפש היא יכולת מהותית להתפתחותנו כבני אדם ולכן היתה צריכה להיות חלק מחיי היום יום שלנו כמו אימון גופני ותזונה בריאה. אם נחכה שבעיה או אסון או סוף החיים ידפקו בדלת שלנו, כדי לעצור ולהתבונן בחיינו – נגלה שכשהרגע מגיע, אנחנו לא מספיק מוכנים…