בבטן האדמה – מחשבות

למה התכוונה המשוררת? על מאחורי הקלעים של עבודת השירה

לבנת חשוון שואלת ועונה לגבי תהליך הזריעה באדמה. היא מזמינה אותנו לרדת אל בטן האדמה האפלה. זהו אירוע מיתי שמתחולל בד בבד עם התארכות החושך ועם התהליך שעוברים הזרעים בבטן האדמה, לפני שהם מתחילים לנבוט

עוּרִי עוּרִי דְּבוֹרָה עוּרִי עוּרִי דַּבְּרִי שִׁירדבורה, נביאה ואם בישראל, היא דמות האישה הלוחמת, הקמה להגנת צאצאיה, עמה והערכים החשובים לה. לשמה צמוד גם התואר אשת לפידות, המתאר את האש הבוערת בה כשהיא נזעקת להגנה.

השבוע קיבלתי בשורה משמחת ומרגשת. קיבלתי, כלומר הספר, מלגה מקרן חבצלת, מבית הקיבוץ הארצי. כשפניתי לקרן, אי שם בראש השנה, לא שמתי עליה יהבי. אמנם זו פעם ראשונה כמעט שאני אכן עומדת בקריטריון (חברת קיבוץ), אבל ניסיוני בחיים הוא שבדרך כלל מתברר שאני יוצאת מן הכלל. כך שממש התרגשתי שקיבלתי את הבשורה והרגשתי את כל אבות ואימהותי הקיבוצניקים טופחים על שכמי ואומרים לי: כל הכבוד!

לפני עשרה ימים בערך, כתבה לי העורכת שעד אז שידרה התלהבות רבה מהספר, שהיא בערך באמצע כתב היד ושזה לא עובד.

רק שבוע עבר מאז הרהור 10? ומה היה לנו? הפסקת אש, שחרור חטופים במנות מדודות וחלקיות ואולי חזרה לשדה הקרב. בשדה השירה שלי נפל דבר. נמאס לי לעבור על השירים שלי, לתקן ניקוד ולשנות מילה פה ומילה שם. יאללה, זה כמעט כמו להניק ולהחליף טיטול. תועפות עבודה נוקדנית.