מוטי הגיע אלי בוקר אחד לפני שנתיים בדיוק. הוא לבש לבן, חלץ את סנדליו בכניסה לחדר העבודה שלי בהרדוף והושיט את זרועותיו לחיבוק ממושך. הוא לא תיאר לעצמו כמה הייתי זקוקה לחיבוק כזה באותם ימים. דיברנו על הספר שבאותו זמן היה רובו קבצי קול שרק חלקם שוקלט. הקשבתי להם ברגעים קשים וחשתי כי אור בהיר וחמים קורן מהם. עד מהרה לבש הספר צורה, ואז פשט אותה באותה קלות שבה לבש.
תהליך יצירת ספר מקביל בעיני למהלך חיי האדם. חייו עלי אדמות, מסעו בחיים שאחרי המוות ולידה חדשה. מעגל חיים זה -מקביל לשלושת שלבי יצירת הספר
הילה התקשרה אלי בבוקר אחד באוקטובר ואמרה לי שהגיעה אלי כי חיפשה אישה עוצמתית שתערוך את הספר שלה. "אוקי, "שאלתי בהיסוס, לא הייתי מגדירה את עצמי כעוצמתית, אבל שיהיה. "על מה הספר?" "אני שחקנית," היא ענתה, "והספר מבוסס על ההצגה שלי יומן הריון."ספרים על הריון ולידה אני אוהבת חשבתי לעצמי במהירות, מעניין אם היא יודעת על הקשר שלי על התחום, בטח היא יודעת, עניתי לעצמי, פדיחה לשאול… ובכל זאת, "את יודעת מה הקשר שלי לתחום?" "לא" הילה ענתה בקלילות, "חיפשתי אישה, חיפשתי עוצמה, והגעתי אליך.
בדרך לערב ההשקה של ספרה של לימור הירשברנד "פעימות לב", אני מגלה שאף פעם לא הייתי בקרית-אונו. כשאני נכנסת לתוך המסיבה של לימור, שאליה הגיעו הרבה אנשים, אני כבר לא מופתעת שאני מכירה רק שתי נשים: את לימור עצמה ואת אורית ששידכה ביננו.
אני מאמינה שאנחנו כותבות את הדברים הכי נחוצים והכי משמעותיים מתוך הכרות אישית עם בעיות, כאבים ופצעים. רק ככה אנחנו יכולות לכתוב מתוך הבשר, מתוך החוויה, ואם נשארנו בחיים כדי לכתוב – הרי שככל הנראה יש לנו מה לספר לאחיותנו.
מה דעתך על המוות? תמיד אהבתי את המוות. אהבתי את הרעיון שאפשר להפסיק להיות פה. שאפשר לפרוש. המוות מסקרן אותי. אני מבינה שזה רק טרנסופורמציה, התמרה, אבל עם כל הכבוד – בפיזי אתה לא פה. אני לא יכולה לחבק את אבא שלי שמת לפני שנה. אני צריכה למצוא דרכים אחרות להיות בקשר.
קיבלתי את הספר באנגלית כשהייתי בהריון השני שלי לפני 26 שנה, לקראת לידה בבית. זה היה מעשה חתרני אז. הכרתי רק אישה אחת שילדה בבית ואת אילנה שמש, שהייתה המיילדת שלי. קראתי בספר שוב ושוב, בעיקר את הסיפורים (יש גם פרק נרחב למיילדות) והרגשתי את האנרגיה שלו מחזקת אותי. אז עוד לא ידעתי את מה שאני יודעת עכשיו – זהו לא רק ספר על לידות בית, זהו ספר על ניהול אנרגיה ועל החיים. כמעט רבע מאה חלפה. השיח על לידות בית בישראל הוא שיח על זכויות ובחירה. ועדיין הוא אינו שיח על אנרגיה ועל החיים.
