תהליך יצירת ספר מקביל בעיני למהלך חיי האדם. חייו עלי אדמות, מסעו בחיים שאחרי המוות ולידה חדשה.
מעגל חיים זה -מקביל לשלושת שלבי יצירת הספר.
השלב הראשון הוא כמובן כתיבת כתב היד. האדם שכותב צריך לאסוף חומרים, לחקור ולהוציא את המלים מתוכו, את הרעיונות, הידע והסיפור. זהו שלב שבו יש תהליך התבוננות והצפה של חומרים וכתיבה. תמיד השאלה היא – האם יש מספיק? האם זה עמוק, רחב, מקיף, עשיר דיו? וגם כיצד הכתיבה תתכנס כדי לבטא את יחודו של הכותב?
שלב זה דומה למהלך חיי האדם עלי אדמות – הוא גדל, אוסף את חומריו וחוויותיו והידע שלו, מבשיל ונושא פרי ייחודי. לכל אדם יש כתב נשמה שנכתב ממילא.
השלב השני במלאכת הספר הינו העריכה. רבים חושבים שהעריכה עניינה רק פסיקים ונקודות. ואכן, זה דבר חשוב, כמו גם תיקון טעויות וניסוח. אבל הרבה ממלאכת העריכה הוא יצירה של רצף, של היגיון פנימי, של תשומת לב למה שניסה המחבר לעשות ביצירתו .מה חסר? מה הושמט? ממה יש יותר מדי? כיצד לאזן את הכתוב? איך לתקן? להוסף? לגרוע? להשביח? האם כתב היד משקף את כוונת המחבר?
שלב שני דומה למהלך חיי האדם לאחר המוות ועד שמש חצות- בשלב זה הוא משקיף על מהלך חייו שחלפו מנקודות מבט שונות, רואה מה קלקל, מה תיקן ומוצא משמעויות שנחבאו מעיניו קודם לכן. וכך, הולכים חייו ומתרחקים ממנו, לובשים קיום משל עצמם, בעודו ממשיך במסעו.
השלב השלישי, המפתיע לעתים את הכותבים שאינם מודעים לחשיבותו – הוא שלב הפיכת כתב היד לספר. במיוחד אם לספר מצורפות תמונות או איורים, אבל גם אם הוא כולל רק מלים. כעת, על המלים ללבוש צורה, למצוא את הפונט הנכון, את גודלו, את הריווח הנכון, את גודל הדף, את מיקום האיורים, השערים, הפרקים והתמונות – להיכן הן שייכות? אמנות המיקום ועיצוב הצורה שבאה לידי שיא במלאכת הכריכה – מה יהיה בה? מה ילווה את שם הספר? צבעוניות ודמויים.
שלב שלישי זה הוא שלב הירידה לחיים חדשים. כעת, האדם אוסף חומרים לחייו החדשים – מה עומד לרשותו? מה יסייע לו? מה יעכב בעדו? מהן המגבלות? מהם המשאבים? האדם מרכיב לו צורה חדשה, מחפש אחר הורים שיתנו את חומריהם הגנטיים, ארץ ותרבות ותקופה.
כשאני מסתכלת כך על מלאכת הגשמה של ספר, אני רואה כיצד כל אדם עושה את מהלך החיים הזה בצורה אופיינית לו. יש הנחפזים לאסוף את החומרים ואינם מתעכבים כלל על מלאכת העריכה והמיון. יש כאלו שמתעכבים הרבה על מלאכת העריכה, מקפידים על כל פסיק וניסוח, ואז בבואם לתת לספר צורה אין להם כוח והם מוכנים להתפשר על הצורה. יש את אלו שלא יוותרו על עיצוב מושלם. יש כאלו שנעצרים רגע לפני שהספר מוכן, זה יכול לקרות בכל שלב של הדרך, מעין הפלה. יש כאלו שאוספים את החומרים כבר שנים ואינם מעיזים לתת לספר חיים משלו, כלומר להיפרד ממה שאספו. כל האפשרויות תקפות ולכל ספר ולכל אדם – מהלך יחודי משלו.
מה המהלך שלך?