השקה פועמת
בדרך לערב ההשקה של ספרה של לימור הירשברנד "פעימות לב", אני מגלה שאף פעם לא הייתי בקרית-אונו. כשאני נכנסת לתוך המסיבה של לימור, שאליה הגיעו הרבה אנשים, אני כבר לא מופתעת שאני מכירה רק שתי נשים: את לימור עצמה ואת אורית ששידכה ביננו.
ללכת אל החושך
אני מאמינה שאנחנו כותבות את הדברים הכי נחוצים והכי משמעותיים מתוך הכרות אישית עם בעיות, כאבים ופצעים. רק ככה אנחנו יכולות לכתוב מתוך הבשר, מתוך החוויה, ואם נשארנו בחיים כדי לכתוב – הרי שככל הנראה יש לנו מה לספר לאחיותנו.
כביסה, ראייה וסיפורי גבורה נשיים
מה דעתך על המוות? תמיד אהבתי את המוות. אהבתי את הרעיון שאפשר להפסיק להיות פה. שאפשר לפרוש. המוות מסקרן אותי. אני מבינה שזה רק טרנסופורמציה, התמרה, אבל עם כל הכבוד – בפיזי אתה לא פה. אני לא יכולה לחבק את אבא שלי שמת לפני שנה. אני צריכה למצוא דרכים אחרות להיות בקשר.
סיפור חדש ישן על לידה
הספר מספר את סיפורי מסעותיה של ציפי בהודו, אלסקה, מדגסקר, סיני, דרום דקוטה ו? ציפי מחפשת ומוצאת את הנשים החכמות והזקנות, אלו שיודעות גם בלי לדעת איך הן יודעות. שחשות מחוברות לידע חי שעובר מאם לבת כבר אלפי ומאות אלפי שנים. היא שואלת אותן על נשים הרות, ועל לידות ובד בבד משתתפת בלידות, בטקסים סודיים ורושמת את רשמיה ואת הידע שמתגלה לה.
כל אחת לגופה / אלה קנר
אלה קנר פגשה אותי במשרד הירושלמי שלי, כשכבר חלקים נרחבים ממנו היו ארוזים לקראת המעבר לבית המשאית. החיבור היה מיידי. זה לא מובן מאליו. לפעמים אני מתחברת לספר, אבל לוקח לי זמן להתחבר לכותבת, לפעמים אני מתחברת מיד לכותבת, אבל לוקח זמן להבין את הספר.
לרקוד עם הדובה הגדולה
גם את הספר הזה דחו ההוצאות הגדולות. האחת השקיעה בו מעט מחשבה, השנייה שלחה הודעת סירוב אחרי רבע שעה. כמעט התפתיתי לשאול ואם זה היה ספר על דיכאון גברי? הרגשתי את גל הסלידה מגיע עד אלי – מדמעות, מזיעה, מכתמי חלב אם, מהפרשות ודם ובעיקר – מהזמן הרגיש הזה שאנחנו לא רוצות לעסוק בו. לא רוצות לחשוב עליו. תתגברי, תעברי הלאה, צאי מזה. חלק מוכחש, מושתק של מתנת האימהות היקרה שכל כך נחשבת כאן.
עיר ואם – משולחן העורכת
מירב שני ישראלי שלחה אלי את כתב היד של ספרה לפני כשנה וחצי. בדרך כלל אני לא נוהגת לערוך ספרי פרוזה, כלומר רומנים שבהם יש לבנות דמויות ועלילה. ואני נוהגת להפנות את הכותבות האלו לעורכות אחרות, מוכשרות ממני. למה אמרתי כן? אולי מפני שהספר נוגע בנושא קרוב מאד ללבי