עונה לעונה

לבנת שבט  צועדת צעד ראשון אל האור. היא דומה לשעה ארבע לפנות בוקר, כשעדיין חשוך, אבל כבר אפשר להרגיש שהשחר קרוב.

לבנת טבת, היא לבנת הבוץ זורחת בזמן הכי חשוך בשנה.

לבנת כסלו ממשיכה את מהלך הירידה אל בטן האדמה האפלה, תהליך שיגיע אל שיאו ביום ההיפוך החורפי בעוד חודש בדיוק.

לבנת חשוון שואלת ועונה לגבי תהליך הזריעה באדמה. היא מזמינה אותנו לרדת אל בטן האדמה האפלה. זהו אירוע מיתי שמתחולל בד בבד עם התארכות החושך ועם התהליך שעוברים הזרעים בבטן האדמה, לפני שהם מתחילים לנבוט

שם החודש תשרי - מקורו במילה הבבלית: תשריתו –שפירושו התחלה או ראשית. כאוהבת מלים שיש בינהן קרבת משפחה, אני חושבת שהוא קשור גם לפעלים: לשרת, לשרות ולהשרות. כל משפחת המלים הללו: שירות, השראה, השרייה וחברותיהן, קשורות לתשרי ומבטאות משהו מהפעולות הנדרשות כדי להתחיל משהו, ליצור מבראשית

חודש אלול הוא החודש האחרון בשנה העברית המסיים את הקיץ ופותח את הסתיו. זהו חודש שיש בו מנהגי סליחות והתבוננות, נסיון לשמוט את כל מה שמיותר ולסגור מעגל. ובד בבד, גם בלי שנעשה משהו מיוחד, הרוח האלולית נושבת, מסיעה אותנו אל הנתיב שיועד לנו, גם במחיר של טלטלה עצומה.

בחודש אב התחוללו שני חורבני בית, ט”ו באב שהפך ליום האהבה, התחיל בכלל באונס. כלומר בשיבוש של חג קדום וניצולו לרעה. ארכיטיפ האב שבא לידי ביטוי בשיא הקיץ מקצין נטיות ומגמות לצבירת כוח, כסף וכבוד.

לבנת תמוז נולדת השנה בסמוך ליום הארוך ביותר בשנה, יום ההיפוך הקייצי. דווקא בשיא האור והחום - קורה משהו מדהים. נטמן בתוכנו זרע שאת תוצאותיו נראה רק ביום ההיפוך החורפי.