לבנת אייר היא בסימן היציאה לאור. משמעות המילה הבבלית אייר היא אור. ואכן, שיא האביב ואפילו קיצו, הכול פורח ורואה אור.אנחנו סופרות את העומר, ממוצאי הפסח ועד שבועות, מהלידה של העם ועד למעמד קבלת התורה. בתוך הימים האלה, בעידן שלנו, התרחש הניצחון על הנאצים, נוסדה וקמה מדינת ישראל, וגם נולד הבן הבכור שלי. כל לידה, כל יציאה לאור, מלווה בהתנגדות. זהו זמן מעבר – כמו 40 היום הראשונים אחרי הלידה, שמבקש הגנה מיוחדת ושבע עיניים פקוחות בפני מזיקים, שדים וצרות. אלו שמתייצבים על הדרך ׂדווקא כשאנחנו אוזרות תנופה ויוצאות לאור.בעידן הנאורות והקידמה שבו אנחנו חיים, יש נטייה להתעלם מכוחות החושך ומתפקידם. אנחנו מופתעות…
הניצנים, שעל שמם נקרא חודש ניסן עושים את מלאכתם, מתמירים את הירוק לצבע. זהו שלב מסוכן ומרגש של אינדיבדואציה, של התייחדות. באלף ריבוא צורות וגוונים נוצרו הפרחים, והניצן הוא תחילתו של השוני המרהיב.למה זקוקים ניצנים?קודם כל – שנראה אותם ונזהה אותם. כמו שנאמר ניצנים נראו בארץ. איך את יודעת לזהות ניצן? כלומר הפרח שזרעת, השקית, טיפחת, כלומר - יוזמה, רעיון, יצירה, חלום – שנמצאים כעת בשלב הראשון של הגשמתם?איך אפשר להבדיל ביניהם לבין רעשי רקע וזמזומים שלא יצא מהם כלום? הסחות דעת שמבלבלות את המוח?שנית – ניצנים זקוקים שלא נקטוף אותם בטרם עת! הם זקוקים לזמן צמיחה והם צריכים את הזמן…
יום השוויון האביבי, אסתר המלכה והקשר שלה לנפש ולאסטרליות. עשתורת, המזרח (שהוא איסט) כנקודת ההתחלה, קיבלי ואוסטרה - אלות השחר והקשר שלהן ליום השוויון ולהתעוררות.
בחודש אב, שאני מציעה לשנות את שמו לחודש אם, התחוללו שני חורבני בית, ט”ו באב שהפך ליום האהבה, אבל התחיל בכלל באונס, הוא חודש של קציר ובציר, לידות וחתונות. חודש אב שמזלו סרטן, מסמל בנייה ובית וגם בדיוק את ההפך.
שעות האור הולכות ומתקצרות. החושך יורד מוקדם יותר ומביא את הלילה איתו. כשמביטים בשמיים בשעת בין הערביים, אפשר לראות כיצד האור הבוהק של השמש, נחלש והולך ויוצר בפרפורי גסיסתו צבעים מרהיבים – בהתחלה אדומים בוהקים, אחר כך כתומים, וורודים, סגולים, כחולים ולבסוף גם הכחול העמוק ביותר הופך לשמיכה השחורה של הלילה, שמתחתיה כל הצבעים שווים
