התשובה הפיוטית
אני מקשיבה, מקבלת את הסיפור/כתב היד – בכתב או בעל פה, מאדם אחד או מאנשים רבים. אני מחזיקה את כל החלקים של הסיפור. אני שואלת, מתעניינת, מבררת, חוקרת את מה שמבקש להיות מסופר. אני עורכת, מתקנת, מסדרת ומכוונת את כתב היד או הסיפור כדי שיבטא את מהותו המיוחדת והחד פעמית. אני מלווה את כתב היד בדרכו להיות לספר, דרך השלבים השונים והמשונים, תומכת, מייעצת, יוצרת ומכוונת.
התשובה הארוכה
ספר טוב מתחיל תמיד ברעיון, אבל כדי לדעת אם באמת יכול לצאת ממנו ספר – צריך לכתוב. כדאי לכתוב כמה עמודים, אפילו פרק או שניים לפני שתפני ליעוץ מקצועי. אני תמיד מבקשת לראות חומרים כתובים של מי שפנתה אלי, כדי להעריך את יכולת הכתיבה שלה ואת יכולתה לעמוד במשימה של העברת הרעיון לעולם המלים.
יש הבדל תהומי בין היכולת לדבר ולשוחח, אפילו לכתוב פוסט בבלוג – לבין כתיבת ספר. לכן, אני ממש ממליצה ומבקשת – קודם כל – כתבי – ואחר כך נדבר.
בכל ספר צריך לעבור דרך השלב שבו הולכים לאיבוד בים המלים. הירידה לפרטים, הכניסה לתיאורים מפורטים והניסיון למצות את כל מה שיש לומר על נושא מסוים, עלולה להוביל לבלבול וחוסר בהירות. לפעמים כדאי לעזוב את הספר לזמן מה, לתת לו לנוח ואז לשוב אליו בעיניים חדשות. לפעמים אפשר לפנות לעזרת חברים שמוכנים לקרוא ולהעיר, אבל אז תצטרכי לשמוע את דעתם…אם תבחרי לפנות אלי, אקרא את מה שכתבת עד כה, אנסה להבין את המאפיינים של הספר ואציע כיוונים להמשך.
לפעמים מגיעות אלי כותבות תוך כדי תהליך הכתיבה. אנו דנות בתהליך העבודה, קובעות סדרי עדיפויות ויעדים ועוברות על מה שכבר נכתב. שיחות העבודה נועדו לחזק, לתמוך ולהפוך את תהליך הכתיבה לנגיש, קל ומהנה יותר.
וכמה זה עולה?
יש שני מדדים עיקריים להערכת עלות עבודת העריכה
1. ספירת מלים.
24 אלף סימני דפוס כולל רווחים מהווים גיליון. ככל שהספר ארוך יותר, כך עלות העריכה גבוהה יותר.
במקרים של טקסטים קצרים יחסית – התעריף גבוה יחסית, מכיוון שאני לוקחת בחשבון את זמן הכניסה לעבודה.
2. סוג העריכה – התעריף לגיליון נקבע על פי סוג העריכה הנדרשת. האם רק הגהות? אולי יש צורך בעריכה ספרותית שכוללת שכתוב מסיבי? אולי עריכת תוכן שמשנה את סדרי הדברים? אולי יש לכתוב את הספר מחדש? התעריפים לגיליון נעים בין 500-800 ש"ח.
