הרעיון הגיע מהעולם הגדול ומפרויקט Rebel Girls שבו אלנה פאווילי ופרנצ'סקה קוואלו סיפוריהן של 100 נשים יוצאות דופן ו-60 מאיירות איירו את הסיפורים. כבר יש ספר שני בסדרה, תיקים מאויירים, יומנים ועוד מלא מוצרים משלימים. הספר הראשון תורגם לעברית ושמו בישראל – סיפורים לילדות מורדות, שיצא בהוצאת כנפיים וכתר. הרעיון לעשות ספר דומה על נשים ישראליות הוא יוזמה של צוות המריצה: אלה מוסקוביץ, טל מימון ומורין גליימר והוא כולל 50 ביוגרפיות מאוירות של נשים.
הספר עשה קמפיין הדסטרט מוצלח. השלוש עירבו את התומכים והתומכות בתהליך הבחירה של הנשים שייכנסו לספר. הן ניהלו פרויקט מורכב של בחירת המאיירים והמאיירות ועיצוב הספר היפהפה הזה בסטנדרטים משובחים. גם הבחירה בשהם סמיט לכתיבת הביוגרפיות הקצרות היא מדוייקת. סמית שכותבת למבוגרים ולילדים וכתבה כבר שני ספרים על אסטריד לינדרגן ועל לאה גולדברג הצליחה לתמצת קורות חיים ומסרים משמעותיים לכל דמות. לא פשוט להעביר במעט מלים סיפור חיים שלם ולחלץ ממנו את העשייה המרכזית של האישה הספציפית וגם לתת טעם של מי היתה כילדה ועל מה חלמה.
זה ספר שתרצי לתת לבת שלך, כדי שהיא תדע שהחלומות והשאיפות שלה יכולות להתגשם בעולם הגברי והקשוח שמצפה לה מעבר לפינה. אני משערת שנעשתה בחירה קשה להביא מגוון מייצג של תחומי עשייה ועניין, לצד מגוון תרבותי ועדתי. ברור שכל בחירה כזו תעורר עליה דיעות מכאן ולשם. וצריך אומץ להגדיר עשייה משמעותית ואת תחומיה. הקטגוריה החביבה על השלוש, שבהגדרה הן קמות בבוקר כדי לעשות טוב למען החברה בעזרת הידע והכישורים שלהן – היא תחום המדע והמחקר. שם לדעתן נמצאות הנשים המשפיעות ביותר. אחר כך מגיעות הלוחמות, המחנכות והפוליטיקאיות. לא נכנסה לספר אף פסלת או סופרת, גם לא משוררות מודרניות או מיילדות בית. נו טוב, אני בטוחה שיהיה ספר המשך.
ומילה אחרונה על השם – אגדות אמיתיות הוא שם מצוין. אבל כמו שקורה בחיים, לפני כמה חודשים ספר נפלא באותו השם. מצער אותי שצוות המריצה לא ויתר על השם הקליט אך התפוס. נכון, זה היה מחייב חשיבה מחדש ופתרון יצירתי – אבל היה עושה טוב לחברה, לא פחות מהתוכן.