מחבר: נועה ברקת

אדלה בלוך-באואר נולדה בווינה ב -9 באוגוסט 1881, בתם הצעירה של שבעה ילדיהם של מוריץ וג'נט באואר, מהגרים חדשים ועשירים. מוריץ היה המנהל הכללי בנק וינאי ונשיא הרכבת. הם קראו לה אדלה – "אצילית" בגרמנית עתיקה, לרמוז על שאיפות המשפחה.

הילד השני מגיע כבר אל הקיים. יש לו אח או אחות שכבר סללו עבורו את הדרך וייסדו את המשפחה. לכן תפקידי ייסוד אינם מושכים אותו ובאופן כללי יימשך יותר להנאת הקיום ושמחה על היש. הוא אינו צריך להתאמץ ולכן הקיום עבורו אינו  אינו רק זיעה ועבודה קשה, אלא שמחה וברכה, חוויות ופליאה.  יש צורך בהרבה אכזבות כדי להפוך יחד שני למריר ומתוסכל.

לפעמים הילד הבכור הוא הילד היחידי. אין  אחים ואחיות שאיתם יש קשר תמידי. אין מתח אין ריבים, ואין פיוס. הוא לבדו, מתבונן בעולם ממעמדו הגבוה, המרוחק.  הוא יכול להתבונן בעולם אך אינו יכול להיכנס אליו. הוא משתתף בפעילויות של העולם מבלי באמת לקחת בו חלק. הוא צופה ששומר מרחק בין עצמו לבין העולם מסביבו.

לילד הראשון תפקיד מיוחד. הוא הופך את האישה לאם ואת הגבר לאב ואת הזוג למשפחה. הילד הראשון מחבר את הוריו בקשר שלא יינתק, גם אם ייפרדו, תמיד ימשיכו להיות הוריו.

רחל כצנלסון נולדה ב24 באוקטובר בשנת 1885 בעיר בוברויסק, אשר ברוּסְיָה הלְבָנָה. בת שניה מתוך שישה ילדים שנולדו לזלדה וניסן, משפחת סוחרים אמידה ומשכילה. רחל הצטיינה בלימודיה ותכננה להמשיך ללימודים גבוהים. פרעות קישינב עיצבו את תודעתה. "לפני הפרעות, חייתי בשיכרון גמור של התבוללות... זאת הייתה התפכחות רצינית מאוד,"

עם התחלת השביעון השביעי לחיינו (כלומר החל מגיל 42) ניתנת לנו הזדמנות לשנת יובל שבה אנחנו מתבקשים לשחרר את ה"עבדים והשפחות" בחיינו. מה מאפשר את "חלון ההזדמנויות הזה?"

סילביה נולדה בבוסטון ב-27.10.1932 לאוטו אמיל, פרופסור לביולוגיה יליד גרמניה, ושל אורליה פלאת, בת למשפחת מהגרים מאוסטריה שהיתה צעירה מבעלה ב-21 שנה. שנה מאוחר יותר עברה המשפחה לעיר משפחתה של האם. כשהיתה בת שלוש נולד אחיה וורן.

מאריה אנטוניה יוספה יוהנה לבית הבסבורג נולדה ב-2 בנובמבר 1755 בווינה, כבתה החמש-עשרה (והצעירה ביותר) של הקיסרית האוסטרו-הונגרית מריה תרזה ובעלה הקיסר פרנץ הראשון. מריה תרזה יצרה באמצעות ילדיה רשת של קשרים שחיזקה את הקיסרות. מאריה, צעירת ילדיה נבחרה למשימה המורכבת של תיקון יחסי הקיסרות עם צרפת.