יום ראשון שהוא גם יום ראשון לעבודה בחיי החדשים. לקחתי את הלפ-טופ, המשקפיים והלכתי מהבית שבו אני מתארחת אל המשאית. התיישבתי על הספסל והנחתי את הלפ-טופ על שולחן האוכל. אופס. אין לי אינטרנט. גיחה נוספת לבית האבן והראוטר האלחוטי נשלף מהקופסט וחובר. זהו! אפשר לעבוד בענן ושהכל יישמר. שקט אפף אותי, ורוח התגנבה מהחלונות הפתוחים וציננה אותי. אחרי זמן מה שמעתי את יללותיה של סושי, הכלבה של אחותי. נקשרנו אני והיא. היא התחננה שאשחרר אותה. וידאתי שעשרת החתולים סיימו לאכול והוצאתי אותה. היא קשקשה בזנבה ונשכבה ליד המדרגות למשאית.עבדתי זמן מה, מתרגלת לפוזיציה החדשה (כרית נוספת מאחורי הגב, היכן לשים את…
10 באוגוסט 2017 - המשאית חונה במרחביה. מושב בעמק יזרעאל. היא חונה מול מרחבי שדה חרוש. ואני מרגישה את ההתרחבות והמרחב שנמצא מחוץ לקירות. הבוקר התעוררתי ובעודי מצחצחת שיניים חזיתי בשלושה כדורים פורחים שהמריאו מהשדה. אחר כך נסעתי לאלון הגליל לפגישת עבודה על ספר שקורם עור וגידים. האוטו זכר את הדרך בעל-פה, כאן הפנייה לבית החולים העמק שבו ביליתי שעות ארוכות עם אמא רק לפני שלוש וחצי שנים, חלפתי על פני מזרע שבה הועלו הצגות י"ב של שני ילדי, חלפתי על פני נהלל שבה נהגנו להשתתף בקבלות שבת, ולהתפנק בספריה האזורית. אחר כך נסעתי דרך זרזיר - שלא השתנתה בכלל, אל…
9 באוגוסט 2017 - ביומיים האחרונים נשארנו בלי כלום. הריהוט עבר לילדים, כמעט עד שולחן האיקאה האחרון. מזל שהמיטה נשארה בדירה ויכולנו להשתרע בין צחצוח לסיוד ולראות את פרק מספר 4 של משחקי הכס. היום קמנו בבוקר, העמסנו את הכלום שנשאר בבגאז' ואז על הגג ואז במושבים האחוריים ואז ברווח שבין הרגליים שלי ויצאנו לדרך. בדרך חישבנו ומצאנו שזה המעבר השני שאנחנו עושים כזוג בלי ילדים. הראשון היה בדיוק לפני שלושים שנה שלושים שנה זה מחזור שבתאי - המחזור הכי איטי ויסודי במחזורי הפלנטות, אחד כזה שעושה ריסט למערכת. מסיים ומתחיל פרק. חשבנו בדרך כל כל המעברים האחרים שהיו בין לבין…
אבל מה יהיה הילדים? השאלה נשאלת הרבה פעמים, הן על ידי חברות וקרובי משפחה והן פנימית – כי גם בתוכי יש דודות דואגות שמשוכנעות שאם לא יהיה לילדים לאן לבוא בשישי-שבת – המשפחה תתפרק.מה הילדים אומרים? מה הם חושבים ואיך הם מגיבים? ובכלל מה שלומם – בכל פעם שמישהו שואל אותי את זה, אני חושדת שיש לו מניעים נסתרים. או שאלה אחרת שעומדת על קצה הלשון. כאילו הילדים הם מעין נייר לקמוס שדרכו אפשר לבחון אם ההורים טועים ותועים. ובכן, אדונים וגברות נכבדות – מבפנים ומבחוץ – הילדים בסדר גמור. תודה.שלושים שנה אני אמא. זה התפקיד שהגדיר אותי יותר מכל דבר…
במקביל לרפואה המדעית המקובלת התפתחה במאה העשרים גם אחותה הצנועה והנחבאת אל הכלים - הרפואה האנתרופוסופית. בין שתי האסכולות קיים יחס של השלמה, בעוד הראשונה רב כוחה בהישגים טכנולוגיים, יכולותיה של הרפואה האנתרופוסופית באות לביטוי דווקא בתחומים הדורשים הבנה מעמיקה של האדם, כמו הטיפול באנשים החולים בסרטן. הספר מציג את מגוון הטיפולים של הרפואה האנתרופוסופית לאנשים החולים בסרטן, החל בטיפול התרופתי וכלה בטיפולים באמנות, הוא מיועד בראש ובראשונה לאנשים שחלו בסרטן ולבני משפחה הרוצים לדעת יותר על מה שיש לרפואה האנתרופוסופית להציע, אבל גם לכל המתעניינים בנושא, לרופאי ולמטפלים.
27 ביולי 2017 השבוע נכשל אחד מאיתנו בטסט שני. למרות שהחוויה כבר היתה מוכרת, היא היתה מערערת. עוד עשרה ימים אנחנו עוזבים את הבית בירושלים. ולמרות שכבר הגינו תוכנית חלופית, בכל זאת נחשף באחת עד כמה היא רעועה. מורכבת מטלאים ובעיות. למעשה, כשאני חושבת על זה, גם התוכנית לעבור רישיון, ולעלות את המשאית לירושלים היתה די רעועה. ואם אני חושבת על זה יותר לעומק, בכל היציאה הזו לדרך יש משהו רעוע. משמעותה המקורית של המלה 'רעוע' היא רעידת אדמה, על כל הרעידות, והאפטר-רעידות. כך כותב עליה הנביא: "רֹעָה הִתְרֹעֲעָה הָאָרֶץ פּוֹר הִתְפּוֹרְרָה אֶרֶץ מוֹט הִתְמוֹטְטָה אָרֶץ" (ישעיהו כד, פסוק יט) כל השורשים כפולי האותיות האלו:…
בספר "אור על גבי אור" לוקחים זאב בן אריה וע'סאן מנאסרה את הקוראים למסע בעקבות הסופים. בספר מתוארים מסעות בארץ ובעולם בעקבות הסופים, מפגשים עם אנשים מיוחדים, מקומות מקודשים וטקסים מיסטיים . פרק מהספר מוקדש לסופים בישראל. "מתחת ידינו ורגלינו, נמצאת ארץ קדושה, מבורכת ובעלת היסטוריה עשירה, שאין כמוה בעולם כולו, של חיפוש רוחני.
בשבועיים הקרובים עלי להפרד מרוב חפצי. הבית כבר התרוקן מחפצים רבים - מיטות ומגבות, ספרים וסירים. אבל עדיין בהערכה גסה יש בו כמה מאות חפצים שאין בהם חפץ יותר. המילה חפץ פירושה הן אובייקט, שיש בו שימוש;והן דבר משמח, שיש בו לגרום הנאה. כך מכוונת אותנו העברית בדרכה המעשית לחבב את מה שיש לו שימוש. מרי קונדו, שכתבה את רב המכר "סוד הקסם היפני", מאיצה בעקרת הבית ליטול כל חפץ לידיה ולשאול האם הוא שימושי או גורם לה להנאה. אם התשובה היא לא - עליה למסור אותו הלאה. אני נוטלת ונוטלת ומוסרת. הבית הולך ומתרוקן. ועדיין הוא מלא מדי. כמה חפצים…
