מה יש בו בחלב שהפך אותו לסמל של הזנה ושפע? החל מדימוייה של ארץ ישראל כארץ זבת חלב ודבש וכלה בשד המלא והתפוח של האם המניקה. להיות זבת חלב, בין אם את אמא ובין אם את חבל ארץ או אפילו גבעה הולכת חלב או מטיפת עסיס, משמעו שאת שופעת כל טוב, שלווה, אימהית, מזינה ונעימה.
אל רחל כהן-כגן הגעתי כשחיפשתי אישה שהיתה קשורה להכרזת העצמאות. רחל הייתה אחת משתי הנשים (השנייה גולדה מאיר) היחידות מקרב 37 החותמים על מגילת העצמאות.
עם התחלת השביעון השביעי לחיינו ניתנת לנו הזדמנות לשחרר את כל מה שצברנו, אספנו, לקחנו על עצמנו מבחירה או שלא.
היום הייתם לעם, אומר אלוהים לבני ישראל - ומכריז על לידתו של העם היהודי בתום לידה ארוכה, מלאת התערבויות וייסורים. ואני שואלת: מה אפשר לומר על הרך הנולד? ועל דפוס הלידה שלו?
הלידה שלנו היא מעבר סף. היא חלק מהביוגרפיה שלנו ומספרת סיפור משמעותי על האופן שבו אנו יוצאים/נכנסים לעולם.
כמה ימים אחרי שיצא הספר שלי "מבטן ומלידה" לאור – פנתה אלי אישה בבקשה לערוך ספר זכרון לבעלה שנהרג, יצאתי למסע חדש, לקוטב הנגדי של החיים שהיה עבורי לא מוכר ודי מפחיד.
המחזור הקוסמי הירחי הוא של בערך 18 שנים. כלומר, כל 18 שנה ושבעה חודשים השמש והירח נמצאים באותה נקודה מול כדור הארץ (לדוגמא, התאריך העברי והתאריך הלועזי נפגשים בכל 19 שנה). רגע זה מתואר על ידי רודולף שטיינר כ"נשימה" של המקרוקוסמוס – ויכול להביא בתוכנו, לכל אחד על פי האינדיבידואליות שלו, הזדמנויות לשינויים גדולים והתעוררות בחיים.
אנו מגיעים להורינו – לאמא ואבא – כדי ללמוד מהם ולעצב באמצעותם את הזהות הארצית העכשווית שלנו. ההורים הם המורים הראשונים שלנו והיחס שלנו אליהם (בוודאי בשנים הראשונות) הוא אותו היחס שהיה פעם לתלמיד כלפי המורה – יחס של יראת כבוד, אהבה, ציות. אנו רואים בהורינו נושאי חוכמה כבירה ומתמסרים אליהם וסופגים מהם את מה שהם מביאים אלינו.
כל הזכויות שמורות לנועה ברקת, אדמה – בית הוצאה לאור | בנית האתר: איתמר מגד | עיצוב: תמר ענבר | לוגו: יעל רון | צילומים: אורי ברקת, ליהי עמיצור לובל
