מימון המונים – להתחבר לרשת
הרומן שלי עם הדסטרט התחיל יום ששי אחד אחרי הצהריים, לפני עשור, כשבני הבכור וחברתו התייעצו איתנו לגבי פרויקט שרצו להשיק.
הרומן שלי עם הדסטרט התחיל יום ששי אחד אחרי הצהריים, לפני עשור, כשבני הבכור וחברתו התייעצו איתנו לגבי פרויקט שרצו להשיק.
כשאני חושבת על מרים איני חושבת רק על אישה מסויימת. אני תופסת את השם מרים כמתאר תפקיד.
אני רוצה לספר את סיפורן של ארבע נשות ההגדה: יוכבד, מרים, בת פרעה וציפורה.
וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן, אֶת-הַתֹּף--בְּיָדָהּ; וַתֵּצֶאןָ כָל-הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ, בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת. איכותה של מרים היא איכות האחות המלווה. מרים מחברת בין הוריה כדי לאפשר למשה להיוולד. היא מלווה אותו במעבר בין אמו לבין בת פרעה . האגדה מספרת שבמסע במדבר, בקעה מאחוריה באר של מים זכים.מרים מביאה איתה את האיכות של המים שזורמים עם מה שקורה, עוקפים כל מכשול ותמיד קשורים לאחדות. היא תמיד חלק משרשרת של התרחשויות.מרים מזכירה לנו את האיכות של האחות – זו שמלווה בקשר של אחווה אדם אחר ומקשרת בין התרחשויות שונות.לאן זורם הנהר כעת?מה מבקש להתגשם?מה תפקידך במערך הכוחות?לקריאה נוספת על מריםלהרצאה על מרים הנביאהועוד משהו על…
הקרבת הבת הבתולה היא מוטיב עתיק יומין. הבתולין הינו אותו כוח שמכיל בתוכו את כל מה שלא מומש והתגשם בעולם הארצי.
לבנת תמוז נולדת השנה בסמוך ליום הארוך ביותר בשנה, יום ההיפוך הקייצי. דווקא בשיא האור והחום - קורה משהו מדהים. נטמן בתוכנו זרע שאת תוצאותיו נראה רק ביום ההיפוך החורפי.
כל שנה, כשיוני מבשיל ומגיע, אני מרגישה איך גלי החום קוראים לי ולילדים החוצה – מחוץ לבית, לכיתה, למשרד. נהיה קשה יותר ויותר לשמור על איזו שהיא מסגרת. כל החוקים והעקרונות נמסים, מתפזרים, מתעופפים באוויר. כמו זרעיהם של הקוצים בחצר הבית מתייבשים, מתפוררים ואחר כך עפים עם כל משב רוח, מפזרים את עצמם בעולם, הולכים הכי רחוק שהם יכולים.
אחרי שהזרעים נטמנו, אחרי שהנבטים נבטו, אחרי שהפרחים פרחו, באה עת הקיץ. עת הקץ. עומד אדם ומביט אל מול כוחות היובש והקץ של הקיץ וליבו מתמלא בחוסר התוחלת של המעגל האינסופי של זריעה, תפילה לנביטה, נביטה ותפילה לפריחה, יפי הניצנים ופריחה בשלה וקצרה שאחריה מגיעה כמו אורחת לא מוזמנת - הנבילה, הכמישה