תהליך כתיבה ויצירת ספר דומה למהלך השלם של חיי האדם – חייו על פני האדמה, חייו אחרי המוות בעולם הרוח והתכוננותו ללידה מחדש. – מעגל חיים זה – מקביל לשלושת שלבי יצירת הספר.
השלב הראשון הוא כתיבת כתב היד. צריך לכתוב את המלים, את הרעיונות, הידע. הסיפור שיושב בתוך הראש צריך לרדת למלים כתובות. זהו שלב שבו לוקחים את החומרים שקיימים ובונים את כתב היד של הספר. תמיד השאלה היא – האם יש מספיק? האם זה עמוק, רחב, מקיף, עשיר דיו? אולי זה יותר מדי? במה להתמקד? וגם יש שאלה סגנונית – וגם כיצד המלים יתחברו להן ויבטאו את יחודו של הכותב?
אני משווה שלב ראשון זה למהלך חיי האדם עלי אדמות – הוא נולד, גדל, אוסף את חומריו וחוויותיו, לומד, מתנסה וצובר ידע, מבשיל ונושא פרי – חוויה וידע הופכים לסיפור, סיפורים נאספים לכתב-יד, ספר חיים. לכל אדם עלי אדמות יש כתב נשמה ייחודי משלו. ככל שהוא מתפתח ולומד, כך כתב היד הזה עשיר יותר וצבוע בצבע הנשמה הייחודי לו.
שלב השני במלאכת הספר הינו העריכה. רבים חושבים שהעריכה עניינה רק פסיקים ונקודות. זה חשוב, כמו גם תיקון טעויות וניסוח. אבל הרבה ממלאכת העריכה הוא יצירה של רצף, של היגיון פנימי, של תשומת לב למה שניסה המחבר לעשות ביצירתו. מה עומד במרכז היצירה? מה הבשיל ומבקש להתבטא? מה חסר? מה הושמט? ממה יש יותר מדי? כיצד לאזן את הכתוב? איך לתקן? להוסיף? לגרוע? להשביח?
שלב שני זה אני משווה למהלך חיי האדם לאחר המוות ועד "שמש חצות" (רגע קוסמי שבו האדם מחליט להיוולד מחדש)- בשלב זה הוא משקיף על מהלך חייו שחלפו, מנקודות מבט שונות, רואה מה קלקל, מה תיקן ומוצא משמעויות שנחבאו מעיניו קודם לכן. וכך, הולכים חייו ומתרחקים ממנו, לובשים קיום משל עצמם, בעודו ממשיך במסעו. כתב היד הופך להיות בעל קיום נפרד, עצמאי משל המחבר.
השלב השלישי, המפתיע לעתים את הכותבים שאינם מודעים לחשיבותו – הוא שלב הפיכת כתב היד לספר. במיוחד אם לספר מצורפות תמונות או איורים. כעת, על המלים ללבוש צורה, למצוא את הפונט הנכון, את גודלו, את הריווח הנכון, את גודל הדף, את מיקום האיורים, השערים, הפרקים והתמונות – להיכן הן שייכות? אמנות המיקום ועיצוב הצורה שבאה לידי שיא במלאכת הכריכה – מה יהיה בה? מה ילווה את שם הספר? צבעוניות ודמויים. כל יוצר עומד בפני שלב יציאת הספר לאור, בברכים רועדות – האם זה מספיק חשוב? האם ואיך יתקבל ספרי בעולם? ללא סיבה טובה, הקשיים עלולים לעצור בעדו.
שלב שלישי זה דומה לשלב הירידה לחיים חדשים. האדם צריך למצוא סיבה, מניע שיעזור לו בדרכו החדשה. מה עומד לרשותו? מה יסייע לו? מה יעכב בעדו? מהן המגבלות? מהם המשאבים? האדם מרכיב לו צורה חדשה, מחפש אחר הורים שיתנו את חומריהם הגנטיים, ארץ ותרבות ותקופה.
