המתים חיים איתנו
כמה ימים אחרי שיצא הספר שלי "מבטן ומלידה" לאור – פנתה אלי אישה בבקשה לערוך ספר זכרון לבעלה שנהרג, יצאתי למסע חדש, לקוטב הנגדי של החיים שהיה עבורי לא מוכר ודי מפחיד.
יום המכשפות, חג המתים
בתרבויות רבות (מעניין למה זה לא כך אצלנו ביהדות), זוהי תקופה שבה עוצרים רגע לחשוב על המתים.כשהייתי ילדה, הרגשתי שיש מסביבי משהו שלא מדברים עליו. לא היו לי מלים להגדיר זאת. נראה לי כיום שחשתי בחללים, והם לא היו חלולים כפי שאפשר להסיק מהמילה, הם היו מלאים והם רצו שמישהו יקשיב להם. הרגשתי את חסרונם, לא היו לי סבים וסבתות למשל, אבל חסרונם היה גדוש בדבר מה.לאורך השנים החוויה שהמתים קיימים, לבשה צורות ופשטה אותן. למשל, בתקופה שערכתי ספרי זיכרונות הייתי צוחקת ביני לבין עצמי שהמתים מעבירים את הטלפון שלי מפה לאוזן. הרגשתי שכשאני מתחברת לאדם דרך הזיכרונות שמספרים עליו, אני…
למות חכם
הספר למות חכם הוא ספר על אבל, מיתה ואהבה גדולה לחיים. בפרוזה לירית, חוכמה עמוקה וסיפורים משני עשורים של עבודה עם הנוטים למות ובני משפחותיהם, מציב סטיבן ג'נקינסון את המוות במרכז ומבקש מאיתנו לחזות בכל יופיו המכאיב. הספר למות חכם מלמד את מיומנויות המיתה, מיומנויות שיש ללמוד בזמן שאנחנו חיים במלואנו והיטב. הספר הוא עבור כל אלו שלא יצליחו לחיות לנצח. למות חכם זו הזכות והאחריות של כולם, כותב ג'נקינסון. זו אינה בחירה של סגנון חיים. זוהי חובה מוסרית, פוליטית ורוחנית שכל אדם חייב לאבות- אבותיו ולצאצאיו. למות חכם חולם חלום כזה ורוקם תוכנית כזו - איך נמות, איך נטפל בנוטים…
גם כי אלך
מסע הדרג'ה שלי עם אביה התחיל לפני כ-21 שנה. אחד מ"מבחני הקבלה" שלי לתפקיד רעייתו היה טיול בנחל דרג'ה. הייתי אז ילדונת בת 23, פוחדת ממצוקים גבוהים, מירידות תלולות ובכלל לא ממש עם הרגליים על הקרקע. מצאתי את עצמי בנחל הקסום והאינסופי הזה, במפגש לא קל עם הסלעים. אבל… עשיתי זאת!!! עשינו זאת ביחד, עם הרבה אהבה וצחוק, רגעי יאוש מצידי ורגעי עידוד מצד אביה.