לדבר אל הספינקסית

את השם אדמה לבית ההוצאה שלי מצאתי עם הקמתה. באותם זמנים קדומים היה לנו עסק משותף בשם אדם תקשורת קהילתית ואדמה היתה פשוט הצד הנקבי של העסק. יצא בו ספר אחד (ללדת בבית) והיו מחשבות על הספרים הבאים. בלי לוגו, בלי מנהלות, בלי מיתוג ובידול ושידול וגידול. אישה אחת שרוצה להוציא ספרים חשובים. באחד מאותם הרגעים, חורף 2015 בעיצומו של תהליך מחשבה מחדש על ההוצא, התברר שלוגו יהיה דבר מועיל. כמו במקרים אחרים בחיי, שלחתי את בקשתי אל הקוסמוס והמתנתי. באביב ביקרתי עם חברה בדלפי. חיפשנו שתינו אחרי עקבות הפיתיות, כוהנות אפולו המתקשרות הראשונות והלכנו בין העתיקות בחרדת קודש שהתחלפה באכזבה.  את…

להמשך קריאהלדבר אל הספינקסית

מעוף אל מעבר לחופש / איילין קאדי

איילין קאדי (1917 – 2006) מוכרת בארץ דרך ספרה 366 דלתות ללב, המאגד מסרים שקיבלה מקול פנימי שדיבר בתוכה. בעולם היא ידועה גם כאחת משלושת מייסדי קהילת פינדהורן בסקוטלנד, ממובילות תנועת ‘העידן החדש’.

להמשך קריאהמעוף אל מעבר לחופש / איילין קאדי

בראשית ילדה / אורנה פילץ

בראשית ילדה מציע מהלך של תיקון. ראשית הוא מברר מה המקור לאותה תופעה מפתיעה של הדרת הלידה והיולדת מהסיפור, התפילה והטקס המסורתיים, ואז מצביע על המעיין המתגבר של מחשבה, פעולה ויצירה נשית סביב הלידה.

להמשך קריאהבראשית ילדה / אורנה פילץ

שמיכת החושך והחשיכה

שעות האור הולכות ומתקצרות. החושך יורד מוקדם יותר ומביא את הלילה איתו. כשמביטים בשמיים בשעת בין הערביים, אפשר לראות כיצד האור הבוהק של השמש, נחלש והולך ויוצר בפרפורי גסיסתו צבעים מרהיבים – בהתחלה אדומים בוהקים, אחר כך כתומים, וורודים, סגולים, כחולים ולבסוף גם הכחול העמוק ביותר הופך לשמיכה השחורה של הלילה, שמתחתיה כל הצבעים שווים

להמשך קריאהשמיכת החושך והחשיכה

עונה לאדר 2025

המעבר מהחורף אל האביב, הוא זמן רגיש. יש בו סיכון גדול וגם סיכוי. כל מה שיוצא לאור ולאוויר העולם בזמן הזה הוא פגיע, רך ועלול לאבד את קיומו. כמו כל תינוקת יש תלות עצומה בעולם מבחוץ. האם יתקבל מענה? יושט שרביט הזהב? האם תענה בקשתי?

להמשך קריאהעונה לאדר 2025

במעופו

אלה הם צהרי יום ראשון של סוף אפריל, 1999. שדרת הברושים הגבוהים מתכהה מעל דרך הכורכר הלבנה המובילה אל היער ואל בית הקברות של משמר העמק. כאן, בלב היער, במקום שהיה מן האהובים על גיא, הוא עושה עכשיו את דרכו האחרונה. נסיך היער שנולד כאן לפני כמעט 37 שנה – חוזר אל מעבה היער. כל מי שבא ונאסף למסע זה של פרידה, מרגיש את כאב ההחמצה ושואל את עצמו: למה? מה היה אפשר לעשות אחרת? ואיך? שואל ויודע, בו זמנית, שלשאלות אלו אין תשובה פשוטה. סוד טמון כאן, חידה בלתי פתורה. חידתם של חיים שנוצרו באור, בתקווה ובאהבה ואז שקעו לאפלה.

להמשך קריאהבמעופו

סוף התוכן

הגעת לקצה; איו יותר פוסטים.