Simple Vintage Illustration History Ancient Times Report Presentation - 4
עוצמה פראית גלי את הקסם של המחזור החודשי שלך והעירי את הדרך הנשית לעוצמה ברוכה הבאהנפתח ברעיון נועז: מעצם היותך אישה טמונה בך עוצמה והדרך לממש את מלואה ואת יופייה של עוצמה זו, נמצאת בריתמוס המחזור שלך ובשינויים החלים בו.האנרגיה במחזור היא כוח שאנחנו מכנות עוצמה פראית. זוהי נוכחות חיה – אינטליגנציה מקודשת שמוטבע בתוכה הפוטנציאל הגבוה ביותר שלך.יש לנו סיפור חשוב לספר לך על העוצמה בתוך גופך הנשי. זהו סיפור שמתפתח מדי יום כשנשים חוות בצורה מודעת את המחזור שלהן. כשהן קמות ולוקחות את ענייני המחזור שלהן לידיהן, הן מוציאות לחופשי תפיסת עולם שמכבדת נשים ורואה את כל החיים כמקודשים.…
כשפנטזתי על המסע, ניסיתי להעריך כמה זמן יתאים לי להישאר במקום אחד. אחרי עשרה ימים במרחביה, לקחנו הפסקה ועברנו לקיבוץ.
24 שעות לא הייתי בבית. כלומר במשאית. התגעגעתי.כך שהבוקר, קמתי בבית הסמוך, הלכתי לרוץ וקיבלתי (לא לבד כמובן) החלטה שהגיע הרגע - עוברים לגור לגמרי במשאית.
שבוע עבר. כל יום יותר פונקציות עוברות למשאית. מתגבשת שגרה. קצת מוזר שאי אפשר להתניע ולנסוע, ואני מבינה שהסיבה שאני רוצה לנסוע היא לא כי לא כיף לי, אלא בגלל שאני רוצה הביתה
יום ראשון שהוא גם יום ראשון לעבודה בחיי החדשים. לקחתי את הלפ-טופ, המשקפיים והלכתי מהבית שבו אני מתארחת אל המשאית. התיישבתי על הספסל והנחתי את הלפ-טופ על שולחן האוכל. אופס. אין לי אינטרנט. גיחה נוספת לבית האבן והראוטר האלחוטי נשלף מהקופסט וחובר. זהו! אפשר לעבוד בענן ושהכל יישמר. שקט אפף אותי, ורוח התגנבה מהחלונות הפתוחים וציננה אותי. אחרי זמן מה שמעתי את יללותיה של סושי, הכלבה של אחותי. נקשרנו אני והיא. היא התחננה שאשחרר אותה. וידאתי שעשרת החתולים סיימו לאכול והוצאתי אותה. היא קשקשה בזנבה ונשכבה ליד המדרגות למשאית.עבדתי זמן מה, מתרגלת לפוזיציה החדשה (כרית נוספת מאחורי הגב, היכן לשים את…
10 באוגוסט 2017 - המשאית חונה במרחביה. מושב בעמק יזרעאל. היא חונה מול מרחבי שדה חרוש. ואני מרגישה את ההתרחבות והמרחב שנמצא מחוץ לקירות. הבוקר התעוררתי ובעודי מצחצחת שיניים חזיתי בשלושה כדורים פורחים שהמריאו מהשדה. אחר כך נסעתי לאלון הגליל לפגישת עבודה על ספר שקורם עור וגידים. האוטו זכר את הדרך בעל-פה, כאן הפנייה לבית החולים העמק שבו ביליתי שעות ארוכות עם אמא רק לפני שלוש וחצי שנים, חלפתי על פני מזרע שבה הועלו הצגות י"ב של שני ילדי, חלפתי על פני נהלל שבה נהגנו להשתתף בקבלות שבת, ולהתפנק בספריה האזורית. אחר כך נסעתי דרך זרזיר - שלא השתנתה בכלל, אל…
9 באוגוסט 2017 - ביומיים האחרונים נשארנו בלי כלום. הריהוט עבר לילדים, כמעט עד שולחן האיקאה האחרון. מזל שהמיטה נשארה בדירה ויכולנו להשתרע בין צחצוח לסיוד ולראות את פרק מספר 4 של משחקי הכס. היום קמנו בבוקר, העמסנו את הכלום שנשאר בבגאז' ואז על הגג ואז במושבים האחוריים ואז ברווח שבין הרגליים שלי ויצאנו לדרך. בדרך חישבנו ומצאנו שזה המעבר השני שאנחנו עושים כזוג בלי ילדים. הראשון היה בדיוק לפני שלושים שנה שלושים שנה זה מחזור שבתאי - המחזור הכי איטי ויסודי במחזורי הפלנטות, אחד כזה שעושה ריסט למערכת. מסיים ומתחיל פרק. חשבנו בדרך כל כל המעברים האחרים שהיו בין לבין…
אבל מה יהיה הילדים? השאלה נשאלת הרבה פעמים, הן על ידי חברות וקרובי משפחה והן פנימית – כי גם בתוכי יש דודות דואגות שמשוכנעות שאם לא יהיה לילדים לאן לבוא בשישי-שבת – המשפחה תתפרק.מה הילדים אומרים? מה הם חושבים ואיך הם מגיבים? ובכלל מה שלומם – בכל פעם שמישהו שואל אותי את זה, אני חושדת שיש לו מניעים נסתרים. או שאלה אחרת שעומדת על קצה הלשון. כאילו הילדים הם מעין נייר לקמוס שדרכו אפשר לבחון אם ההורים טועים ותועים. ובכן, אדונים וגברות נכבדות – מבפנים ומבחוץ – הילדים בסדר גמור. תודה.שלושים שנה אני אמא. זה התפקיד שהגדיר אותי יותר מכל דבר…
