בלוג

השבוע הצטרפתי ל"קשקשת" (קבוצת הוואטסאפ של כליל), לקבוצת הוואטסאפ של הנשים ולקבוצת וואטסאפ נוספת שנקראת החלפות אדמה כליל (אבל זה היה בטעות, כי חשבתי שמחליפים אדמה בדברים אחרים וזה נשמע מעניין). אני מניחה שהרבה אנשים שייכים להרבה קבוצות וואטסאפ. אני נמנעתי עד כה מהתקהלויות. 
השבוע גם השתתפתי בערב לנשים ובהשקה לספר. ואפילו הלכתי לחוג. אני יודעת, גם זה משהו שהרבה אנשים עושים, לא כמו לגור במשאית ולנדוד בארץ. אבל עבורי זו היתה חגיגה. במיוחד שהחוג היה שיעור פלנדקרייז שהומצא בדיוק עבור טיפוסים כמוני. שעה שלמה של שכיבה על המזרון ועשיית תנועות עדינות שאחריהן כדאי לנוח. בחוג השתתפו כמה אנשים שכבר הכרתי קודם. אני יודעת שגם זה משהו שבטח קורה לרוב האנשים. אבל בשבילי זה לא קרה כבר שנתיים וחצי. ונבהלתי שאולי אני מפסיקה להיות מגניבה ומיוחדת, שאולי החיידק הקהילתי הדביק אותי, בגלל שאני באותו המקום כבר הרבה זמן.

קהילתיות היא חלק ממני. היא שייכות וקשר ומוכרות. נולדתי בקיבוץ, הייתי חלק מקבוצה, בבגרותי חייתי בישובים קהילתיים ורק פעמיים בחיי, שלוש וחצי שנים במצטבר, גרתי בערים – חיפה וירושלים (בהבדל של שלושים שנה, אבל בשכונה עם אותו שם: נווה שאנן). הערים הציעו אנונימיות, זרות, רעננות, חופש ופרטיות. גם הנדודים עושים את זה.

הנדודים הם כמו מערכת חיסון חיצונית. הם שומרים על תחושת הזרות שמפתחת תחושת עצמי חזקה. אני כאן ואתה שם (בעצם כשנודדים בזוגיות כמו שלנו, האבחנה הזו מיטשטשת, אז יותר "אני ואתם"…).

הלוואי והייתי יכולה לשכנע את הזבובים – שיש להם תחושת שייכות גבוהה למשאית – לפתח נפרדות. בינתיים אני חובטת בהם.
ביום ראשון אנחנו חוזרים לנדוד  ואני גם יודעת שנחזור לכאן אחרי ראש השנה, ושני הדברים משמחים אותי מאד.

ביום שלישי, 17.9 יתקיימו בחירות חוזרות בארץ, אני אהיה בת 57. מזל בתולה, אופק עקרב, אדמה ומים. מה שהבתולה מארגנת וטווה בחריצות, בא העקרב ועוקץ, כדי שלא תשב לה בטהרתה ותחשוב שהיא הבינה משהו על החיים האלו.

לפני שנה ביום ההולדת שלי פגשתי שתי חברות והבקשה שלי היתה לקבל החלטה לגבי הרדוף. כשאני רואה את זה ממרחק השנה שהיתה – אני מבינה כמה תקועה הייתי. כמה כולם ידעו בדיוק מה אני צריכה לעשות, חוץ ממני. ועד שלא עברתי את כל שלבי האבל חמש פעמים, ועד שלא זכיתי בהתגלות פנימית – לא הצלחתי לזוז.

השנה הבקשה שלי היא למצוא איזון חדש בין להישאר ולעזוב. בין קהילה לבין פרטיות. בין אני ואנחנו. בין מוכרות לזרות. בין קרבה למרחק.

בקשות של יומולדת מוכרחות להתגשם!