בלוג

לבנת שבט  צועדת צעד ראשון אל האור. היא דומה לשעה ארבע לפנות בוקר, כשעדיין חשוך, אבל כבר אפשר להרגיש שהשחר קרוב. זו שעה קשה. שעה של מאבק. כמו יעקב שנאבק במלאך שלו כל הלילה, עוד לפני שזכה לקבל את הברכה ואת שמו החדש.

זו שעה שכוחות החיים הטמונים עמוק בתוכנו, למשל בכבד, מתעוררים. אם גם אנחנו מתעוררות, אולי נוצף דאגות, כעסים, כל מה שנאגר בכבד ומתפרק. ואולי גם נוצף רעיונות חדשים. הכול נובט בנו.

לבנת שבט קשורה אל הירוק של כל מה שנובט עכשיו. עסיסי ומלא כוחות חיים. גם צמחי הפקעת בוקעים בזה אחר זה, שולחים אצבע ירוקה מגששת.

יש הרבה מלים שקשורות לתנועה הזו מבפנים החוצה: לנבוט, לבקוע, לפרוץ, לפתוח, לשלוח, לצמוח, להוציא. להתרחב, להתמתח, להזדקף, להושיט.

איזה פועל מדבר אליך עכשיו במיוחד?
זה זמן לשאלות כמו:
מה התנועה הנדרשת ממני?
מה אני מבקשת להצמיח?
מה אני מבקשת שיתחיל עכשיו?