אמנות התרגום - הקדמה לקוראים בעברית - סטיבן ג'נקינסון<תרגום: נועה ברקת>מספר פעמים בחיי הציבוריים אנשים חשבו בטעות שאני רב. בכל אחד מהמקרים האלו לא היססתי להעמיד דברים על דיוקם:איני רב, לא מבחינה ביוגרפית ולא מבחינת הקהילה. גם לא גדלתי בחברת רבנים כך שלא היה לי ברור מקור הטעות. אני כן זוכר תחושה מעורפלת שבהשוואה לכמה אנשי דת נוצריים שהכרתי, הרבנים נראו לי יותר ארציים באופן כלשהו, יותר מעורבים במערבולות הרוחשות של חיי החולין. מאין נבעה התחושה הזו? גם את זאת איני יודע לומר. כשהייתי צעיר, כשהיה קל לתחום את הקווים וקל להיות בעל דעות, הייתי בעל רוח פוריטנית, כך אני מבין…
נראה שיש מאות ספרים שנכתבו על מרים המגדלית - מריה מגדלנה - במהלך המאה העשרים והזרם רק הולך ומתגבר. אולי זה קשור לנבואה הקת'רית מלפני 700 שנה, שמרים המגדלית שוב תשוב דרך אנשים רבים ובצורות שונות.
ברשימה זו תמצאי כמה תקשורים, מאמר ושיחה על מרים המגדלית. רוב התרגומים נעשו מתוך הסקרנות האישית שלי ובתרגום חופשי (זה אומר שלא עברתי על זה שוב כדי למצוא טעויות ושלפעמים השמטתי קטעים שנראו לי מיותרים ובחרתי לקרוא לישו - ישוע.
כתב היד מוכן. עבר שני סבבי עריכה ואולי שלושה, הגהה והכנה לעימוד והוא עובר לשלב הבא בחיי הספר: עימוד ועיצוב כריכה
מזל טוב ללבנת סיוון החדשה. סיוון לוקחת אותנו אל היום הכי ארוך בשנה, אל התארכות האור והחום. אל הקציר. משמעות המילה האשורית היא ככל הנראה "להט השמש" ואכן, השמש לוהטת, אולי יותר מתמיד.
ביום ראשון, באובך מדברי, נפרדנו מהאלפקות והלאמות ונעמה ואילן ונסענו לנאות סמדר על כביש 40 המסתורי. כביש של בסיסי צבא וריקנות. משהו שבין פראי לבר, לנטוש - מרחיב את הלב וגם מאיים - לכאן לא מגיעים במקרה. ובכלל, בני אדם לא רצויים כאן. שטחי אש. ניסויי רפאל. גדרות וחסימות. ואז, מתוך האבק, ההרים המקומטים והצחיחות - הופיעה נאות סמדר כמו פאטה מורגנה.
נתחיל מהסוף. חוות האלפקות. ליד מצפה רמון. שקט. אנרגיה טהורה. האינטרנט הסלולרי לא משהו, אבל איזו קליטה. אחד הדברים שמתפתחים מאד בדרך היא היכולת לקלוט מיד את האנרגיה של מקום מסוים. זה מתחיל במקלעת השמש, או ברגליים - תחושה פיזית ממש, בלי יכולת להסביר הרבה פעמים מה ולמה. אולי אלה הנדודים, השהות הקצרה בכל מקום, שמחייבים התחברות מהירה, פס פנימי רחב ועיבוד נתונים מהיר. אין זמן עכשיו להיכרות מעמיקה, אז למה שלא נקפוץ ישר למים? ואם מרגיש לא משהו - משחררים הנדברקס וממשיכים הלאה. השבוע התחיל במדרשת בן גוריון, מקום שאנחנו יותר מבינים עכשיו עד כמה הוא ייחודי. שילוב של ישוב כפרי,…
השבוע התחלנו להדרים. יער המלאכים ליד קרית גת הוא בשבילנו נקודת הציון שבה יוצאים מהמרכז דרומה. עצרנו ביער, על פסגת הגבעה, להתייבש מהגשם, לצבור קצת שמש, לחגוג את ט"ו בשבט וליהנות מהשקט והירוק העדין. עובדי הקק"ל (תמיד נעים בשלושה, אף פעם לא לבד) הגיעו בבוקר, ועסקו בעבודות המסתוריות שלהם שכוללות הרבה הפסקות תה וקפה.
