אני מצפה לעזיבה שמחה
פרידה קאלו נולדה בבית הוריה "הבית הכחול" בעיר קטנה בסמוך למקסיקו-סיטי, ב-6 ביולי 1907 בת שלישית לגיירמו ומטילדה קלדרון (ובת חמישית לאביה שלו היו 2 בנות מאשתו הראשונה שנפטרה בלידה). שנה וחצי לאחר לידתה נולדת האחות הרביעית.
פרידה קאלו נולדה בבית הוריה "הבית הכחול" בעיר קטנה בסמוך למקסיקו-סיטי, ב-6 ביולי 1907 בת שלישית לגיירמו ומטילדה קלדרון (ובת חמישית לאביה שלו היו 2 בנות מאשתו הראשונה שנפטרה בלידה). שנה וחצי לאחר לידתה נולדת האחות הרביעית.
מריה מונטסורי נולדה ב-31 באוגוסט ב-1870 באטליה. ככל הנראה בת יחידה לאביה, פקיד במשרד האוצר ולאמה שהיתה משכילה. בבית ספר יסודי הישגיה "לא היו במיוחד ראויים לציון" אבל "התנהגותה היתה טובה, ובמיוחד עבודת הרקמה שלה". בהיותה בת 13 התחילה ללמוד בבית הספר והישגיה היו טובים. בעיקר הצטיינה במדעים ומתמטיקה. מחשבות על המשך לימודים הובילו אותה לבחור בנתיב ריאלי - הנדסה, למרות שאביה חשב כי עליה ללמוד להיות מורה. יחד עם זאת, עם סיום לימודי התיכון החליטה ללמוד רפואה. כאישה יחידה בבבית הספר לרפואה באוניברסיטת רומא היא נתקלה בעוינות רבה. לדוגמא (מני רבות) היא לא הורשתה להשתתף בנתיחת גופות בטענה שאין זה ראוי שאישה תהיה עם גברים בחדר בו מונחות גופות ערומות. למרות הקשיים, לא נשברה, המשיכה בלימודיה, התמחתה ברפואת ילדים ובפסיכאטריה, סיימה בהצטיינות והיתה לאישה הראשונה שקיבלה תואר דוקטור לרפואה.
הגשם ירד. באחת שינתה האדמה את צבעה והכל האפיל והעמיק והתבצבץ. השמיים התכסו בשמיכה אפורה ולבנה והמרחב הפתוח – שמחוץ לבית – שוב לא היה מזמין כל כך, אלא רטוב, אפל וסוער.
אנה פבלובה נולדה ב -12 בפברואר 1881 - יום חורף קר ומושלג - בסנט פטרסבורג, רוסיה. אמה היתה כובסת וזהותו של אביה הביולוגי אינה ידועה, אולי היה זה בנקאי יהודי, או כמו שאנה העדיפה להאמין - אב אמיתי שנפטר. כשהיתה בת שלוש אומצה על ידי מטביי פבלוב, שנשא את אמה לאיש
בעולם של קורבנות יש תמיד חלוקה של טובים ורעים. או שאתה נדפק או שאתה דופק, או שאתה חזק או שדורכים עליך, או שאתה תוקף או שאתה מתגונן. בעולם של קורבנות תמיד יש צד אשם וצד חף מפשע.
היום הכי קצר של השנה מתקרב והולך אלינו, נר ראשון של חנוכה וכל כך יבש... איפה הגשם שהתפללנו אליו בסתיו? שחיכינו והמתנו לו בתשרי וחשוון וטבת? הנה כסלו מגיע – החודש הכי חשוך של השנה – ואין גשם
אמא, מדינה, ארץ, עיר, יבשת, אדמה - כולן בלשון נקבה, להזכירנו כי מה שנמצא סביבנו, מה שמקיף, מזין, מכיל ומטפח אותנו, הוא נשי במהותו.
את רוב הדברים בחיינו אנו צריכים לעשות במו ידינו. אפילו הכלים במדיח, שהוא אחת מהמצאות המאה, לא מחליטים מעצמם להתנקות. הכביסה לא נכנסת למייבש בעצמה ואבוי, היא לא מתקפלת מעצמה.