מסיקים
ביום שלישי לפנות בוקר התריעו האסטרולוגיות הפייסבוקיות שלי על כך שמרקורי נסוג בעקרב וצפו שהכול ייעצר או לפחות ישתבש. בלילה ירד גשם עז והים באכזיב סער. קמנו לתוך שלולית גדולה. לא משהו ששנינו פשוט יכולים לדלג מעליו בלי לשבור את עצם הירך.
ביום שלישי לפנות בוקר התריעו האסטרולוגיות הפייסבוקיות שלי על כך שמרקורי נסוג בעקרב וצפו שהכול ייעצר או לפחות ישתבש. בלילה ירד גשם עז והים באכזיב סער. קמנו לתוך שלולית גדולה. לא משהו ששנינו פשוט יכולים לדלג מעליו בלי לשבור את עצם הירך.
השבוע הגיע הגשם הראשון הרציני, הוא נפתח בסערת ברקים ורעמים ארוכה ומשתוללת בין שלוש לארבע לפנות בוקר שלא ממש הורידה גשם, רק העירה את פחד הברקת שלי (עוד כשהייתי קטנה פחדתי ממכת ברק, איזה מוזר שזה הפך להיות שם המשפחה שלי).
אחרי ארבעה ימים של התנדנדות בערסל, צפייה בדבורים עובדות בהאבקת חרובים, עייפות שלא תאמן ובהייה תוך תהייה איזה יום היום - הגיעה דבורה לביקור ואמרה: קוראים לזה השוואת לחצים. או תדרים. זה משהו שקורה לא-נשים שכליל תופסת אותם חזק, מעין יישור קו עם המציאות כאן.