בלוג

כמו שהזמן צועד במסלולו בקצב קבוע, תן לי לאהוב את השגרה הקבועה של חיי. תן לי לחיות בקצבו הקבוע של דופק ליבי.

תן לי להשתנות באיטיות, כמעט בלי להרגיש, כמו שהסתיו נהיה לחורף, כמו שהקרח נמס למים, כמו שהזרע

הופך לניצן והסוכר נמס בתה.

תן לי להתקדם לאט, בקצבו של הצב, בקצבו של העץ, קדימה ולמעלה כל הזמן. תן לי ללכת בין שתי נקודות בקו ישר וגם אם מתפתלת הדרך שתמיד תהיה לכיוון הנכון.

תן לרשת האלוהית שבתוכי לצוד רק מחשבות מזינות, טובות, יוצרות ובוראות, עשה בה חורים מדויקים שדרכם ישתחררו כל המחשבות המרעילות והמדכאות. תן למחשבותי כוח להפוך למעשים, שהכוונות והתוכניות יצאו אל הפועל ולא ירעילו את הנפש בבלבול, יאוש ותחושת החמצה.

תן לי את הכוח לומר לא, למרות הפיתוי, למרות שיכרון הגבהים והמעמקים.

תן לי את הכוח לומר כן. תן לי לדעת את המעשה הנכון, שבזמנו הנכון, פותח את השערים, מסדיר את הזמנים ומיישר את ההדורים.

וקח ממני את כל מה שאינו שלי. את כל מה שאספתי במשך השנה לעצמי: את המלים ששייכות לאנשים אחרים, את המחשבות,הציפיות, הכוונות, הרעיונות והמעשים שספגתי לתוכי והם אינם שלי. אני מחזירה אותם בלב ולב אליך, לחלוקה מחדש.

וקח ממני עכשיו את כל מה שהיה שלי וכבר אינו שלי, בין אם עבר זמנו או שבטל קורבנו.

וקח ממני את כל חטאותי, במיוחד את אלו שעליהם כבר שלמתי.

ותן לי את הכוח הדרוש לעמוד במה שהוא שלי, במה שהוא מנת גורלי וחלקי. תן לי להתחיל מחדש, לפתוח דף חדש שבו אכתוב השנה רק את מה שיבוא מלבי, מתוכי ושלא יהיה צורך למחוק בו אף מילה.