זה ואמנות החיים בתנועה הוא לקסיקון חוויתי שעוסק בחזון, בחוויות ובפרקטיקה של החיים מחוץ למטריקס. הוא מכיל מידע בתחומי חיים שונים, החל מהקטנת טביעת הרגל האקולוגית וכלה בהגדלת החופש האישי והביטוי העצמי. הוא מאגד את כל הבעיות, השאלות, הפתרונות והידע שצברנו בדרך (והרבה קישורים לא-נשים וגופים שיודעים עוד הרבה יותר). הוא מיועד גם לכל מי שרוצה לחיות מתוך אמנות ומתוך תנועה ולהתחבר לרוח הזמן שמבקשת מאיתנו לחיות יותר עם פחות.
התמונה הזכורה ביותר ממגילת רות שאותה קוראים בשבועות, היא זו שבה נעמי נפרדת משתי כלותיה ומבקשת מהן לשוב לבית אמן. ערפה בוכה, מפנה עורף ושבה על עקבותיה, רות בוכה ודבקה בנעמי.
אמנות התרגום - הקדמה לקוראים בעברית - סטיבן ג'נקינסון<תרגום: נועה ברקת>מספר פעמים בחיי הציבוריים אנשים חשבו בטעות שאני רב. בכל אחד מהמקרים האלו לא היססתי להעמיד דברים על דיוקם:איני רב, לא מבחינה ביוגרפית ולא מבחינת הקהילה. גם לא גדלתי בחברת רבנים כך שלא היה לי ברור מקור הטעות. אני כן זוכר תחושה מעורפלת שבהשוואה לכמה אנשי דת נוצריים שהכרתי, הרבנים נראו לי יותר ארציים באופן כלשהו, יותר מעורבים במערבולות הרוחשות של חיי החולין. מאין נבעה התחושה הזו? גם את זאת איני יודע לומר. כשהייתי צעיר, כשהיה קל לתחום את הקווים וקל להיות בעל דעות, הייתי בעל רוח פוריטנית, כך אני מבין…
נראה שיש מאות ספרים שנכתבו על מרים המגדלית - מריה מגדלנה - במהלך המאה העשרים והזרם רק הולך ומתגבר. אולי זה קשור לנבואה הקת'רית מלפני 700 שנה, שמרים המגדלית שוב תשוב דרך אנשים רבים ובצורות שונות.
ברשימה זו תמצאי כמה תקשורים, מאמר ושיחה על מרים המגדלית. רוב התרגומים נעשו מתוך הסקרנות האישית שלי ובתרגום חופשי (זה אומר שלא עברתי על זה שוב כדי למצוא טעויות ושלפעמים השמטתי קטעים שנראו לי מיותרים ובחרתי לקרוא לישו - ישוע.
כתב היד מוכן. עבר שני סבבי עריכה ואולי שלושה, הגהה והכנה לעימוד והוא עובר לשלב הבא בחיי הספר: עימוד ועיצוב כריכה
מזל טוב ללבנת סיוון החדשה. סיוון לוקחת אותנו אל היום הכי ארוך בשנה, אל התארכות האור והחום. אל הקציר. משמעות המילה האשורית היא ככל הנראה "להט השמש" ואכן, השמש לוהטת, אולי יותר מתמיד.
ביום ראשון, באובך מדברי, נפרדנו מהאלפקות והלאמות ונעמה ואילן ונסענו לנאות סמדר על כביש 40 המסתורי. כביש של בסיסי צבא וריקנות. משהו שבין פראי לבר, לנטוש - מרחיב את הלב וגם מאיים - לכאן לא מגיעים במקרה. ובכלל, בני אדם לא רצויים כאן. שטחי אש. ניסויי רפאל. גדרות וחסימות. ואז, מתוך האבק, ההרים המקומטים והצחיחות - הופיעה נאות סמדר כמו פאטה מורגנה.
כל הזכויות שמורות לנועה ברקת, אדמה – בית הוצאה לאור | בנית האתר: איתמר מגד | עיצוב: תמר ענבר | לוגו: יעל רון | צילומים: אורי ברקת, ליהי עמיצור לובל
