המקום הכי נמוך בעולם, התרוממות רוח נשית, 9 במרץ 2018
רחבות הלב של ערד, "מקום אישי" עם דוד לוי, המקום הכי נמוך בעולם, והתרוממות רוח לכבוד יום האישה
הו, האוהל האדום, 2 במרץ 2018
איך ניצלתי משיטפון, נפרדתי מאילת, התחברתי מחדש לרשת הנשית והגעתי לאוהל האדום, וגם מדור חדש: מקום אישי
חברים על גלגלים בעיר השמש הנצחית, 23 בפברואר 2018
בחוף הצפוני באילת אנחנו פוגשים סוף סוף בחברי השבט ומתאחדים לכמה שעות קסומות. מיכל ורועי מסיימים חודשיים באילת, ומשלבים עבודה עם חיי נדודים. הם אנשי קרקס וג'אגלינג והמשאית שלהם מצוירת ביד האמן של מיכל. זה מחזיר לי את החשק לצייר על המשאית שלי, אבל מה לצייר? אין לי רעיון, חוץ מהשם שלה - Rose - והשורות האחרונות של השיר הכי יפה בעולם. אולי זה מספיק.
זה ואמנות החיים בתנועה/נועה ברקת
זה ואמנות החיים בתנועה הוא לקסיקון חוויתי שעוסק בחזון, בחוויות ובפרקטיקה של החיים מחוץ למטריקס. הוא מכיל מידע בתחומי חיים שונים, החל מהקטנת טביעת הרגל האקולוגית וכלה בהגדלת החופש האישי והביטוי העצמי. הוא מאגד את כל הבעיות, השאלות, הפתרונות והידע שצברנו בדרך (והרבה קישורים לא-נשים וגופים שיודעים עוד הרבה יותר). הוא מיועד גם לכל מי שרוצה לחיות מתוך אמנות ומתוך תנועה ולהתחבר לרוח הזמן שמבקשת מאיתנו לחיות יותר עם פחות.
בית הספר הדרומי, 16 בפברואר 2018
ביום ראשון, באובך מדברי, נפרדנו מהאלפקות והלאמות ונעמה ואילן ונסענו לנאות סמדר על כביש 40 המסתורי. כביש של בסיסי צבא וריקנות. משהו שבין פראי לבר, לנטוש - מרחיב את הלב וגם מאיים - לכאן לא מגיעים במקרה. ובכלל, בני אדם לא רצויים כאן. שטחי אש. ניסויי רפאל. גדרות וחסימות. ואז, מתוך האבק, ההרים המקומטים והצחיחות - הופיעה נאות סמדר כמו פאטה מורגנה.
נשף עם נסיכי המזלות
נתחיל מהסוף. חוות האלפקות. ליד מצפה רמון. שקט. אנרגיה טהורה. האינטרנט הסלולרי לא משהו, אבל איזו קליטה. אחד הדברים שמתפתחים מאד בדרך היא היכולת לקלוט מיד את האנרגיה של מקום מסוים. זה מתחיל במקלעת השמש, או ברגליים - תחושה פיזית ממש, בלי יכולת להסביר הרבה פעמים מה ולמה. אולי אלה הנדודים, השהות הקצרה בכל מקום, שמחייבים התחברות מהירה, פס פנימי רחב ועיבוד נתונים מהיר. אין זמן עכשיו להיכרות מעמיקה, אז למה שלא נקפוץ ישר למים? ואם מרגיש לא משהו - משחררים הנדברקס וממשיכים הלאה. השבוע התחיל במדרשת בן גוריון, מקום שאנחנו יותר מבינים עכשיו עד כמה הוא ייחודי. שילוב של ישוב כפרי,…
הכיוון דרומה 2 בפברואר 2018
השבוע התחלנו להדרים. יער המלאכים ליד קרית גת הוא בשבילנו נקודת הציון שבה יוצאים מהמרכז דרומה. עצרנו ביער, על פסגת הגבעה, להתייבש מהגשם, לצבור קצת שמש, לחגוג את ט"ו בשבט וליהנות מהשקט והירוק העדין. עובדי הקק"ל (תמיד נעים בשלושה, אף פעם לא לבד) הגיעו בבוקר, ועסקו בעבודות המסתוריות שלהם שכוללות הרבה הפסקות תה וקפה.
גשם גשם פול 26 בינואר 2018
כבר ארבעה ימים יורד גשם רצוף. הוא מלווה אותנו מנמל יפו למענית ולמשמר העמק, אליה אנחנו נוסעים בקרוב. בלי הפוגות כמעט, בשינויי קצב ובהרבה בוץ.הגשם מסבך הרבה פעולות, גם בבית רגיל וגם בבית המשאית. אי אפשר להשאיר דלת או חלונות פתוחים, כל יציאה וכניסה גוררת איתה נהרות בוץ, החתול עובר התקפי שיגעון במהלכם הוא רץ הלוך וחזור בחלל הקטן, קופץ מעץ המקרר לשיחי הספות בניסיון להוציא מרץ.ויש גם נזילה. היא ממוקמת בדיוק מעל הצד שלי במיטה. כבר נעשו נסיונות אחדים לאטום את הגג, ויש שיפור, ועדיין מגבת סופגת את הטיפות הסוררות שמזדחלות במטרה לקפוץ על האף שלי. לפחות לא קר. לתנור הגז…