המים הם היסוד הנשי ביותר בטבע. המים מכילים, זורמים, חודרים עמוק, רכים, מלטפים, ממיסים. המים הם הנפש של הטבע – הם שקטים, גועשים, עמוקים או רדודים. מצב רוחם משתנה ללא הרף, וכמו הנפש הם נמצאים בתנועה מתמדת. מכעס לכאב, מעצב לשמחה, מיאוש לתקווה.
אלי, כל בוקר כשאני פוקחת את עיני וסיזיפוס מגיש לי את הסלע היומי שלי, תן לי לזכור את דרך המים.תן לי לזכור את הזרימה המתמדת, הקלה, שאין בה מאמץ. תן לי לזכור כי הכל משתנה כל הזמן, נטווה ונפרם, עולה למרומים, יורד למעמקים, קוצף בשצף, נח באיטיות מתפנקת, מבעבע, מחלחל, סוער, עוטף ונע כל הזמן.תן לי לזכור כי, למרות כל זאת, הכל נשאר כשהיה והכל אחד.תן לי לזכור כי בדרך המים אפשר לעקוף, להמיס, להציף ולעבור כל מכשול, כל אתגר, כל סלע, יהיה אשר יהיה משקלו וגדלו. בדרך המים יש מקום לאמונה, סבלנות, עדינות והתמדה.אלי, כשאני פוקחת את עיני וסיזיפוס מגיש…
כל הזכויות שמורות לנועה ברקת, אדמה – בית הוצאה לאור | בנית האתר: איתמר מגד | עיצוב: תמר ענבר | לוגו: יעל רון | צילומים: אורי ברקת, ליהי עמיצור לובל
