חלומות על חורף חם
הגשם ירד. באחת שינתה האדמה את צבעה והכל האפיל והעמיק והתבצבץ. השמיים התכסו בשמיכה אפורה ולבנה והמרחב הפתוח – שמחוץ לבית – שוב לא היה מזמין כל כך, אלא רטוב, אפל וסוער.
הגשם ירד. באחת שינתה האדמה את צבעה והכל האפיל והעמיק והתבצבץ. השמיים התכסו בשמיכה אפורה ולבנה והמרחב הפתוח – שמחוץ לבית – שוב לא היה מזמין כל כך, אלא רטוב, אפל וסוער.
אז שאני ילדה אני שמה לב לגשם הראשון ולמה שהוא מבשר לי. התקבעה בראשי (או נשארה מחיים קודמים?) האמונה שהמקום, הזמן והמצב שבו אני נמצאת כשהגשם הראשון מגיע – יקבע את אופייה של השנה הבא
אתמול בצהריים יצאנו לדרך, לעשות את החג בקיבוץ. המשאית נהוגה על ידי הדוד מן הקיבוץ, ואני ברכב שלו. הרעיון נולד משילוב של הרצון שלנו להיות בחג אצל ההורים, ומההצעה המפתיעה שניקח לנו נהג. ה