לידה מלאכת החיים/ליהי עמיצור לובל

נשים רבות מתמודדות עם ההחלטה – האם ללדת בלידה טבעית או בדרך הרפואית המקובלת שהוכתבה לנו שנים על ידי החברה? האם לידה טבעית היא “מסוכנת”? הרי שנים של אבולוציה בראו תהליך טבעי ובריא שמיטיב עם האם ותינוקה. היריון ולידה הם פרק זמן קצר אך קריטי בעל השפעות ארוכות טווח על הבריאות הנפשית והפיזית של האם וילדה. הספר “לידה-מלאכת החיים” מספק הצצה נדירה לאפשרויות הטבעיות, הבריאות והבטוחות של חוויית הלידה וההיקשרות לתינוק, בשונה ממה שמוכתב לכן עד כה מהחברה וממערכת בתי החולים. •מה קורה מבחינה ביולוגית ונפשית בין אם ותינוק ברגעים הללו? •זהו מסע של כמה סנטימטרים מתוך הרחם אל העולם שבחוץ,…

להמשך קריאהלידה מלאכת החיים/ליהי עמיצור לובל

ברוכה את

עוד לפני המלים נולדתי באביב 1975. 50 שנה אחרי לידתה של סבתא שושנה. הייתי התינוקת הראשונה, הבת הראשונה, הנכדה הראשונה והנינה הראשונה אחרי מלחמות העולם, אחרי השואה. נולדתי עם זיכרונות. ידעתי את הדברים עוד לפני שדיברתי. אני זוכרת אותי מתבוננת על העולם שסביבי, מנסה לדבר ומצליחה להפיק רק קולות, צווחות ויללות. עד היום, בסיוט הלילה הכי גדול שלי אני מנסה לדבר ומפיקה רק בכי ויללות. רציתי להגיד הרבה. הייתי מתוסכלת מאוד. לא הבינו אותי. קראתי את המחשבות שלהם, אך כמה שהתאמצתי, הם לא קראו את המחשבות שלי. אני זוכרת את המיטה הראשונה שלי. קיבלתי בגיל שבועיים וחצי, היא הייתה כתומה, עם…

להמשך קריאהברוכה את

אשה חיה/נרקיס אלון

הספר אשה חיה הוא עדות כנה ונדירה בגוף ראשון לנשים חוקרות ולגברים סקרנים. אישה בשנות העשרים לחייה יוצאת למסע לגילוי המיניות שלה, ולומדת כיצד המסע לעבר העונג משפיע על הקריירה שלה, על גישתה לכסף ועל כל מערכות היחסים שלה. נרקיס אלון משתתפת בסדנאות מיניות ברחבי העולם, מובילה סדנאות ליזמיות, נישאת לאהוב ליבה, עוברת טקס איוואסקה, יולדת תינוק, מרצה באו"ם, חוקרת ומנכיחה את הקשר הקיים בין הגשמה ועונג. באמצעות החוברת המלווה את הספר מוזמנים הקוראים לצאת למסע אישי לגילוי המיניות, התעוררות הגוף וביטוי היצירה שרוצה לצאת מהם לאור. לרכישת הספר ישירות מהמחברת

להמשך קריאהאשה חיה/נרקיס אלון

מי את מרים?

הפעם הראשונה ששמעתי על מרים המגדלית היתה כשראיתי את הסרט ישו כוכב עליון שצולם בישראל בשנת 1973 הייתי בת 12 כנראה, בדיוק בגיל המתאים והשיר של מרים המגדלית ריגש אותי מאד. כנראה שידעתי בתוכי - שהוא גם היה גבר, פשוט גבר. אחר כך פגשתי בה שוב בספר צופן דה וינצ'י של דן בראון שיצא בעברית ב 2003 או בספרי סדרת המיוחלת של קתלין מקגואן שיצא חמש שנים מאוחר יותר ב-2008. אני כמעט בטוחה שהתעניינתי בה עוד קודם לכן. אם כי לא ברור לי איך ולמה. מרגיש לי שתמיד ידעתי שהן בברית הישנה והן בברית החדשה – יש הרבה יותר ממה שגלוי…

להמשך קריאהמי את מרים?

עיר ואם

עיר ואם - מירב שני ישראלי בספר עיר ואם נפרש סיפורן של שתי נשים שבתוכו משתקף סיפורן של נשים רבות בנות זמננו, המתעוררות לזכרונותיהן הקדומים. הזרעים שנטמנו בתום עידן האלה – נובטים וצומחים בתוך כל אחת מאיתנו.אירידי – ילדה-נערה-אישה נולדה באירופה הקדומה, בעיר הבנויה אבן לבנה בתוך גבעות ירוקות, שתושביה  לומדים ומלמדים את עבודת האלה - הידע העתיק של הקלטים והדרואידים. השם שלה מעיד על קרבתה הנפשית לנהר, שעל שפתו נולדה. הקהילה בה חיה אירידי מקיימת טקסי פריון ביום השוויון, בו רוקדים האנשים לקול חלילים, נבל וכלי הקשה, מברכים על השפע ובסוף נחלקים לזוגות ומקיימים את ההתעלסות המקודשת, שמביאה עמה גשם ופריון.…

להמשך קריאהעיר ואם

ורד הוא ורד הוא ורד

גרטרוד שטיין נולדה ב-3.2.1874 כבת הצעירה מתוך חמישה ילדים, באלגני (פיטסבורג) שבפנסילבניה למשפחה יהודית אמידה. אביה, דניאל היה איש עסקים מצליח בעסקי המקרקעין והתחבורה. כשהיתה בת שלוש עברה המשפחה לוינה ולאחר מכן לפריז. מלווים  באומנות ומורים, העניקה משפחת שטיין לילדים חינוך אירופאי משובח. לאחר 4 שנים של שהות באירופה הם שבו לארצות הברית והשתקעו באוקלנד קליפורניה. כשגרטורד היתה בת 14 נפטרה האם, אמילה ואביה נפטר שלוש שנים מאוחר יותר בהיותה בת 17. אחיה הבכור לקח על עצמו את ניהול עסקי המשפחה. הוא סידר לגרטורד ולאחותה ברתה מגורים עם משפחתה של האם בבולטימור, שם פגשה במשפחת קון ודרכם את חיי האמנות. בין…

להמשך קריאהורד הוא ורד הוא ורד

עיר ואם

עיר ואם - סיפורן של שתי נשים מירב שני ישראלי שלחה אלי את כתב היד של ספרה לפני כשנה וחצי. בדרך כלל אני לא נוהגת לערוך ספרי פרוזה, כלומר רומנים שבהם יש לבנות דמויות ועלילה. ואני נוהגת להפנות את הכותבות האלו לעורכות אחרות, מוכשרות ממני. למה אמרתי כן? אולי מפני שהספר נוגע בנושא קרוב מאד ללבי. כמו הרבה נשים-אחיות אחרות, אני נושאת בלבי את הידיעה שהיתה פעם תרבות אחרת עלי אדמות. תרבות שבה נשים הובילו את הדת והחברה. לתרבות זו לא נשארו כמעט עדויות, מפני שהיתה עדיין תרבות שבעל פה. ישנן עדויות שהשתמרו ונכתבו בדיעבד, אבל את ההיסטוריה כתבו ומחקו ושכתבו…

להמשך קריאהעיר ואם

סוף התוכן

הגעת לקצה; איו יותר פוסטים.