עונה לאב

בחודש אב, שאני מציעה לשנות את שמו לחודש אם, התחוללו שני חורבני בית, ט”ו באב שהפך ליום האהבה, אבל התחיל בכלל באונס, הוא חודש של קציר ובציר, לידות וחתונות. חודש אב שמזלו סרטן, מסמל בנייה ובית וגם בדיוק את ההפך.

להמשך קריאהעונה לאב

שמיכת החושך והחשיכה

שעות האור הולכות ומתקצרות. החושך יורד מוקדם יותר ומביא את הלילה איתו. כשמביטים בשמיים בשעת בין הערביים, אפשר לראות כיצד האור הבוהק של השמש, נחלש והולך ויוצר בפרפורי גסיסתו צבעים מרהיבים – בהתחלה אדומים בוהקים, אחר כך כתומים, וורודים, סגולים, כחולים ולבסוף גם הכחול העמוק ביותר הופך לשמיכה השחורה של הלילה, שמתחתיה כל הצבעים שווים

להמשך קריאהשמיכת החושך והחשיכה

נשיקה לדובה הגדולה – מה שאמרתי

איך הופכות דיכאון, ועוד כזה של נשים, ועוד כזה של אימהות למשהו שמדברות עליו? שמניחות תרתי משמע על השולחן? מעבירות מאשה לאשה, מאמא לבת, מאחות לאחות? מעבירות לא כמו מחלה מדבקת, אלא דווקא כחיסון, כפעולה מונעת.

להמשך קריאהנשיקה לדובה הגדולה – מה שאמרתי

לעבוד עם חברים – על תהליך היצירה והעריכה של גם כי אלך

ספר זה שלפניכם הוא תוצאה של מסע משותף, שבו הלכנו שתיים, דפנה ואני, כשאנו מנסות כל הזמן (ומקוות שגם הצלחנו) להתכוון ולחוש בנוכחות הצלע השלישית – אביה.

להמשך קריאהלעבוד עם חברים – על תהליך היצירה והעריכה של גם כי אלך

סוף התוכן

הגעת לקצה; איו יותר פוסטים.