לבנת תמוז – דגלי הקיץ
לבנת תמוז נולדת השנה בסמוך ליום הארוך ביותר בשנה, יום ההיפוך הקייצי. דווקא בשיא האור והחום - קורה משהו מדהים. נטמן בתוכנו זרע שאת תוצאותיו נראה רק ביום ההיפוך החורפי.
למתוח כדי לשחרר, 2001
כל שנה, כשיוני מבשיל ומגיע, אני מרגישה איך גלי החום קוראים לי ולילדים החוצה – מחוץ לבית, לכיתה, למשרד. נהיה קשה יותר ויותר לשמור על איזו שהיא מסגרת. כל החוקים והעקרונות נמסים, מתפזרים, מתעופפים באוויר. כמו זרעיהם של הקוצים בחצר הבית מתייבשים, מתפוררים ואחר כך עפים עם כל משב רוח, מפזרים את עצמם בעולם, הולכים הכי רחוק שהם יכולים.
עת הקץ / יוני 2000
אחרי שהזרעים נטמנו, אחרי שהנבטים נבטו, אחרי שהפרחים פרחו, באה עת הקיץ. עת הקץ. עומד אדם ומביט אל מול כוחות היובש והקץ של הקיץ וליבו מתמלא בחוסר התוחלת של המעגל האינסופי של זריעה, תפילה לנביטה, נביטה ותפילה לפריחה, יפי הניצנים ופריחה בשלה וקצרה שאחריה מגיעה כמו אורחת לא מוזמנת - הנבילה, הכמישה
היום הכי ארוך של השנה
קיץ הוא זמן של הבשלה. יש יבול ויש פרי. המחווה של ההבשלה היא לתת למשהו לצאת לעולם הגדול, לאפשר לעולם לקצור, לקטוף ולקבל אותו.
בפרשת דרכים – עם רות, נעמי וערפה
התמונה הזכורה ביותר ממגילת רות שאותה קוראים בשבועות, היא זו שבה נעמי נפרדת משתי כלותיה ומבקשת מהן לשוב לבית אמן. ערפה בוכה, מפנה עורף ושבה על עקבותיה, רות בוכה ודבקה בנעמי.
עונה לסיוון
מזל טוב ללבנת סיוון החדשה. סיוון לוקחת אותנו אל היום הכי ארוך בשנה, אל התארכות האור והחום. אל הקציר. משמעות המילה האשורית היא ככל הנראה "להט השמש" ואכן, השמש לוהטת, אולי יותר מתמיד. סיוון מבקשת שנעמוד באור וניתן לו לפעול על כל מה שהתרחש בלי שנבחין בו, בתת מודע, בחשיכה, בלי כוונה או בכוונה שונה ממנה שהנחנו. אין לא ידעתי ולא ידענו, לא ראיתי ולא ראינו.כוכב הלכת שבתאי שבין יתר תפקידיו הוא שר הגורל והמוציא לפועל של מה שזרענו, עובר לו בקצבו האיטי של הלב ממזל דגים (30 שנה היה בו) האחרון בגלגל למזל טלה, הראשון. תאכלי את הדייסה שבישלת, מצווה שבתאי,…
עונה לאייר
לבנת אייר היא בסימן היציאה לאור. משמעות המילה הבבלית אייר היא אור. ואכן, שיא האביב ואפילו קיצו, הכול פורח ורואה אור. אנחנו סופרות את העומר, ממוצאי הפסח ועד שבועות, מהלידה של העם ועד למעמד קבלת התורה. בתוך הימים האלה, בעידן שלנו, התרחש הניצחון על הנאצים, נוסדה וקמה מדינת ישראל, וגם נולד הבן הבכור שלי. כל לידה, כל יציאה לאור, מלווה בהתנגדות. זהו זמן מעבר – כמו 40 היום הראשונים אחרי הלידה, שמבקש הגנה מיוחדת ושבע עיניים פקוחות בפני מזיקים, שדים וצרות. אלו שמתייצבים על הדרך ׂדווקא כשאנחנו אוזרות תנופה ויוצאות לאור. בעידן הנאורות והקידמה שבו אנחנו חיים, יש נטייה להתעלם מכוחות החושך…