עכשיו תורתן – לספר מחדש את סיפורי אימהות השבט

במפגש נתבונן בדמותה המקראית של דינה בת לאה, תוך קריאת תיגר על הנרטיב הפטריאכלי המסורתי הממזער את חשיבותה.

אסנת היא בַּת פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אוֹן אשתו של יוסף, כלתהשל רחל אמנו, אם מנשה ואפריים.  השם אסנת פירושו "של האלה נוּת." ההירולגיף המציין את שמה הוא מים וכד שמסמל גם את הרחם. 

לילית נבראה במקביל לאדם הראשון מהאדמה והיתה לאישה הראשונה. אך היא לא רצתה לקבל את עליונותו של הגבר התמרדה וברחה. לילית יולדת ילדים רבים מדי יום והורגת אותם מיד לאחר הלידה.

רחל אמנו קשורה לסתיו ולאיכות המרפאה של המים. אולי לא במקרה הבכי, הדמעות, קשורות עם דמותה. יעקב רואה אותה ליד הבאר ובוכה, והיא בוכה על הבנים (וגם על הבנות).