חגים ומועדים

לפניכם כמה רעיונות מתוך הגדה חלופית. רוב הרעיונות מתאימים למבוגרים שרוצים לחגוג חג משמעותי ומשפחתי.

יום כיפור הוא זמן לפשפש במעשינו הרעים, להיזכר במי פגענו ולבקש סליחה,

הסתיו ואיתו ראש השנה, הם סיום מעגל. מעגל ענק של זריעה, גידול, צמיחה וקציר, הן בטבע והן בכל תחומי החיים האחרים. כשאנחנו מסתכלים על מה שקצרנו, הרי שבקצה המעגל נוכל לאתר בקלות רבה את הזרעים שידינו האישית או הכללית זרעה. המעגל נמשך, הוא אינסופי, אבל עכשיו מתחילה עונת זריעה חדשה. האם השדה שלנו מוכן? האם הוא נקי? חרוש? מזובל? בדיוק כמו שמכינים שדה אמיתי, כך גם את שדות הפעולה והנפש שלנו יש להכין, במיוחד אם בכוונתנו לגדל גידולים מיוחדים וטובים, שהרי גידולי בר ועשבים שוטים אינם זקוקים לפינוקים מיוחדים, לתשומת לב יתרה או לטיפוח. את רגשות הפחד, קנאה, הזעם, השנאה והאלימות…

כמו שהזמן צועד במסלולו בקצב קבוע, תן לי לאהוב את השגרה הקבועה של חיי. תן לי לחיות בקצבו הקבוע של דופק ליבי. תן לי להשתנות באיטיות, כמעט בלי להרגיש, כמו שהסתיו נהיה לחורף, כמו שהקרח נמס למים, כמו שהזרע הופך לניצן והסוכר נמס בתה. תן לי להתקדם לאט, בקצבו של הצב, בקצבו של העץ, קדימה ולמעלה כל הזמן. תן לי ללכת בין שתי נקודות בקו ישר וגם אם מתפתלת הדרך שתמיד תהיה לכיוון הנכון. תן לרשת האלוהית שבתוכי לצוד רק מחשבות מזינות, טובות, יוצרות ובוראות, עשה בה חורים מדויקים שדרכם ישתחררו כל המחשבות המרעילות והמדכאות. תן למחשבותי כוח להפוך למעשים, שהכוונות…

למה זה קרה לי? למה זה לא קרה לי? מדוע התנהגתי כך? מדוע לא התנהגתי כך? מה עשיתי שזה מגיע לי? מה לא עשיתי שזה מגיע לי? למה למרות שעשיתי זה לא מגיע? זה כל מה שיש בחיים? כל החיים עבדתי כל כך קשה, השתדלתי ובשביל מה? למה לא עשיתי את מה שרציתי לעשות? היכולת לערוך חשבון נפש היא יכולת מהותית להתפתחותנו כבני אדם ולכן היתה צריכה להיות חלק מחיי היום יום שלנו כמו אימון גופני ותזונה בריאה. אם נחכה שבעיה או אסון או סוף החיים ידפקו בדלת שלנו, כדי לעצור ולהתבונן בחיינו – נגלה שכשהרגע מגיע, אנחנו לא מספיק מוכנים…

כל שנה הסתיו מפתיע ומרגש אותי. העננים שמתקבצים להם בשמיים, חלקם כבר נושאים איתם טיפות מים שצלליתם צובעת בשחור את בטניהם. הם הופכים את השמים לעמוקים, לקרובים ופתוחים יותר, כאילו הם נרכנים אלינו, בני האדם, בני האדמה, לשמוע את קולנו. כל שנה מפתיעים אותי מחדש כוחות הסתיו - שגורמים לי ולכל הדברים להאסף פנימה. כל כך נכון, כל כך מדוייק שזה הזמן שבו מתחילה שנה חדשה. נדמה שכולם יודעים את זה. נדמה שכולם ממתינים, אפילו העצים נראים כאילו הם כבר מריחים את הגשם, את הקור וגם הם מתכנסים פנימה, חוזרים אל עצמם. בזמן הזה, שרחם הזמן הדייקנית הרה ללדת את השנה…

אז שאני ילדה אני שמה לב לגשם הראשון ולמה שהוא מבשר לי. התקבעה בראשי (או נשארה מחיים קודמים?) האמונה שהמקום, הזמן והמצב שבו אני נמצאת כשהגשם הראשון מגיע – יקבע את אופייה של השנה הבא