בלוג

לבנת טבת, היא לבנת הבוץ זורחת בזמן הכי חשוך בשנה.

שם החודש מן הפועל האכדי מקביל לפועל העברי טָבַע משמעות השם היא לטבוע, לשקוע במים או בבוץ.

אנחנו בתוך החיבור הגשמי, הגשום של אדמה ספוגת מים. זוהי העונה הפוריה שבה נובטים הזרעים, הפקעות מוציאות עלים ואפילו פרחים ראשונים. העולם בהריון. מטפח את הדור הבא, את זרעי המחר. חולם את העתיד. 

זהו זמן המכשפה. זו שיודעת את סודות העשבים, הרפואות, הכישופים הטובים שמתבשלים בחשיכה, בלא מודע כדי לרפא ולאחות את כל מה שהתבלה, נשחק, הגיע לסיומו וצריך להתחדש.
זהו הזמן של הלילה הארוך ביותר, יום ההיפוך החורפי ובכל התרבויות זהו זמן פנימי שבו דמויות קסומות ומעופפות מעתירות מתנות. רמז אולי, לנשמה שלנו המקבלת את מתנותיה מהרוח הגדולה, כדי שנוכל לאט לאט לחזור הביתה, אל האדמה ולהתחדש ביחד איתה.