לרדת לשוליים, 30 במרץ 2018
יותר ויותר מתברר במסע הזה כי יש לחפש אחר השוליים. הם הרבה יותר סבלניים. הם פרומים, מבולגנים, משליכים בהם את מה שכבר אין בו חפץ,
אביב בירושלים, 16 במרץ 2018
העלייה מים המלח לירושלים היא חוויה של עזיבת המדבר. אם ההגעה מהשפלה - הצד השני של ירושלים, שגשר המיתרים הוא שעריה - מלווה בהוד והדר, הרי שהכניסה מהמזרח היא כמו שער אחורי, על כל המשתמע מכך.
המקום הכי נמוך בעולם, התרוממות רוח נשית, 9 במרץ 2018
רחבות הלב של ערד, "מקום אישי" עם דוד לוי, המקום הכי נמוך בעולם, והתרוממות רוח לכבוד יום האישה
הו, האוהל האדום, 2 במרץ 2018
איך ניצלתי משיטפון, נפרדתי מאילת, התחברתי מחדש לרשת הנשית והגעתי לאוהל האדום, וגם מדור חדש: מקום אישי
חברים על גלגלים בעיר השמש הנצחית, 23 בפברואר 2018
בחוף הצפוני באילת אנחנו פוגשים סוף סוף בחברי השבט ומתאחדים לכמה שעות קסומות. מיכל ורועי מסיימים חודשיים באילת, ומשלבים עבודה עם חיי נדודים. הם אנשי קרקס וג'אגלינג והמשאית שלהם מצוירת ביד האמן של מיכל. זה מחזיר לי את החשק לצייר על המשאית שלי, אבל מה לצייר? אין לי רעיון, חוץ מהשם שלה - Rose - והשורות האחרונות של השיר הכי יפה בעולם. אולי זה מספיק.
זה ואמנות החיים בתנועה/נועה ברקת
זה ואמנות החיים בתנועה הוא לקסיקון חוויתי שעוסק בחזון, בחוויות ובפרקטיקה של החיים מחוץ למטריקס. הוא מכיל מידע בתחומי חיים שונים, החל מהקטנת טביעת הרגל האקולוגית וכלה בהגדלת החופש האישי והביטוי העצמי. הוא מאגד את כל הבעיות, השאלות, הפתרונות והידע שצברנו בדרך (והרבה קישורים לא-נשים וגופים שיודעים עוד הרבה יותר). הוא מיועד גם לכל מי שרוצה לחיות מתוך אמנות ומתוך תנועה ולהתחבר לרוח הזמן שמבקשת מאיתנו לחיות יותר עם פחות.
בפרשת דרכים – עם רות, נעמי וערפה
התמונה הזכורה ביותר ממגילת רות שאותה קוראים בשבועות, היא זו שבה נעמי נפרדת משתי כלותיה ומבקשת מהן לשוב לבית אמן. ערפה בוכה, מפנה עורף ושבה על עקבותיה, רות בוכה ודבקה בנעמי.