שלושת העשורים האחרונים יותר ויותר הורים לילדי גן ובית ספר נחשפים לחינוך וולדורף – חינוך אנתרופוסופי. אבל השנים החשובות ביותר עבור חינוכו ובריאותו העתידית של הילד הן דוקא שנות חייו הראשונות.הספר "ילדות בריאה – בריאות וחינוך ילדים לאור האנתרופוסופיה" פורסם לראשונה בשנת 2005 והמהדורה הרביעית והמעודכנת שלו יצאה בסוף 2011.בספר נידונים כל התחומים העיקריים בחינוך ובבריאות ילדים: הריון ולידה, התפתחות התודעה של הילד, התפתחות התנועה והשפה, ההשפעות הסביבתיות הפועלות על הילד, יחס ההורה לילד, סיפורים לילדים, החינוך בגן ובבית הספר, תזונה נכונה בגילאים השונים, הגישה למחלות חום, מחלות דרכי הנשימה השונות, חיסונים, טיפולים ביתיים בעזרת רטיות, שמנים וצמחי מרפא, וכמובן ברכות…
בספר בָּתֵּי־אֵם נשזרות שלוש עלילות, שיחד יוצרות עלילה אישית, היסטורית ומיתית, הנחשפת תוך כדי קריאה. העלילה הראשונה מספרת את סיפורם של חברי קיבוץ משמר העמק במהלך עשרת ימי המערכה באפריל 1948, כפי שתועדו בזמן אמת. כבת הקיבוץ גדלתי על אתוס המערכה כמכונן זהות וגאווה יישובית. חקרתי לעומק את הנפשות הפועלות ולקחתי את החירות להשתמש במלים שלהם כתורה מסיני. העלילה השנייה מספרת את סיפור גילוי שושלת הסבתות שלי. גילוי שהתרחש במקרה, זמן קצר לאחר שהפכתי לסבתא בעצמי. אני מספרת את סיפורן של שבעה דורות לאחור, עד רבקה בלומה בת המאה ה-18. דרך סיפורי הסבתות האלו אני מחדשת איתן את הקשר, לומדת מהן והופכת לחלק משושלת נשים רבות…
19/07/2017הבוקר עברתי טסט פנימי, מבדק, כמו שהמורה שלי לנהיגה (ולחיים, את זה הוא לא יודע...) מכנה זאת. כנראה אעבור טסט, אבל לעבור את הטסט הפנימי באמת - נראית משימה בלתי אפשרית. הטסטר הפנימי שלי הוא מחמיר בהרבה.התחלנו ברברס. יש לי בעייה עם רברס. מבחינה מוטורית זה קשור ליכולת להסתכל אחורה, בעוד גופי וידי נשארים קדימה. זה מבלבל אותי... מבחינה נפשית זה קשור ליכולת להסתכל לאחור בלי להפוך לנציב מלח (או טינה, חרטה או זעם) או גוש סוכר (לטבוע בנוסטלגיה למשל).אחר כך נסעתי. ביצעתי פניות ימינה ושמאלה, אחת מהן מאתגרת במיוחד בוצעה מושלם. כשהמבדק הפנימי הסתיים עברנו על ההערות ומורה הנהיגה שלי…
המחבר, גלעד גולדשמידט, ממייסדי חינוך ולדורף בארץ מתאר בספר את השקפת העולם ואת העקרונות מהם יוצא זרם חינוך ולדורף: את ההוויה הרוחנית-תרבותית ממנה נובעת הגישה החינוכית ואת מתודות ההתנהלות וההוראה בגנים ובבתי ספר העובדים לאור השקפת עולם זו.. הספר מתאר את תמונת האדם העומדת בבסיס העשייה החינוכית, את משמעותה הרוחנית של תקופת הילדות, סוקר בהרחבה את התפתחות הילד על שלביה השונים, את הקשר המיוחד שנוצר בין הילד לאמצעים טכנולוגיים ומשמעותו לצמיחתו של כל ילד, את קורות הילדות לאורך ההיסטוריה של תרבות המערב, את שאלת אובדן הילדות בתקופתנו אנו, בתחילת המאה העשרים ואחת, ולבסוף נוגע בכמה צדדים מעשיים, שקשורים יותר לחיים בבית…
אתמול בצהריים, בבית הדואר הקטן בפרדס חנה עברה המשאית האדומה לבעלותנו - של בעלי ושלי. אני בעלת משאית. ובעלי גם הוא בעל משאית.בעל היא מילה משונה ביותר. קודם כל זו מילה בגוף זכר. לנקב אותה, כלומר שגם אשה תוכל להיות בעלים של משהו - זה לא מסתדר טוב (בעלה? בעלת?).שנית, מה מקור המילה הזו? האם מקורה מקיצור של 'בא-על?' - לבוא על שדה, לבוא על אשה, לבוא על משהו? לבעול אותו כדי שיהיה שלך?'באתי על המשאית' והיא עכשו שלי. ובמקביל - אני משחררת מחיי חפצים רבים שהיו בבעלותי. חפצים שמילאו דירה ארבעה חדרים. (אני מזהה במילה חדר, שוב, את התנועה הזו של…
רוחב המשאית הוא 2.5 מטר, כמעט מטר יותר מרכב רגיל. פלוס או מינוס. האתגר לנהוג אותה הוא להישאר במסלול ולא לעלות על מדרכות או אנשים או מכוניות אחרות. כבר חודשיים שסמיר המורה שלי אומר שבשביל זה צריך להסתכל במראות הצד. לא מעניין, אני יודעת. אבל מה אם הקושי שלי להסתכל לצדדים, הוא הרבה יותר רחב? שאומדני הרוחב שלי שגויים לא רק במשאית אלא גם בחיים? מה אם התנועה הקלה הזו עם הראש והעיניים ימינה או שמאלה, שמוציאה אותי מאיפוס מייצגת משהו הרבה יותר רחב? את הבעיה הזו הבאתי בפני עצמי וההילר שמטפל בי בשנה האחרונה. אמרתי לו את האמת: אני לא…
הספר מתאר תשע עונות של נדידה לאורכה ורוחבה של הארץ. מפגשים עם אנשים - פקחים, עוברי אורח ויושבי קבע - מפגשים עם מקומות שונים ועם הרוח השורה בהם, חיפוש אחר מים, מקום חנייה ושמש. בד בבד עם המסע הגאוגרפי, מתארים השירים את התפתחות הקשר הזוגי רב השנים, את היחסים עם הילדים והמשפחה, את הרצון בחופש והסתפקות במועט ואת החיבור לנופים ולטבע.בשנתיים וחצי האחרונות אני גרה במשאית בית אדומה, נודדת ברחבי ארץ ישראל, ביחד עם האיש שלי, וכותבת.הרעיון לצאת לדרך קפץ עלי יום אחד בלי הכנה מוקדמת ותבע התמסרות וציות. כמה חודשים עברו, עשינו רישיון ג', רכשנו משאית, מסרנו כמעט את כל…
זהו החודש האחרון שלי בבית. סלון. חדר שינה. שירותים ומקלחת. מטבח. מסדרון בין לבין. אני משוטטת בינהם, בין הפעולות האנושיות היומיומית. תוהה על המצאת הבית, המצאת הדירה המודרנית שכוללת את כל הפונקציות האלו ותוהה - מה הושמט? מה לא כלול בתוך הבית? כלומר - למען מה יוצאים מן הבית? למשל - לגבי רוב האנשים - עבודה. או רכישת מזון. או טיול בטבע. או ריצה. או מפגשים. לא להתארח ולארח, אלא לפגוש על הדרך מישהו שלא תכננת. מתי הוקם הבית הראשון מעשה ידי אדם? זה שהגיע אחרי המערות שסיפקו מחסה זמני או קבוע? הבתים הראשונים היו כנראה אוהלים ולכן, מעוגלים ורכים. הבתים…
