שער הלידה

לידה היא שער גדול במסע הנשיות. בתהליך הלידה אישה מחברת בין שמיים וארץ, בין עולמות עליונים לעולמות תחתונים, בין חלקיקי החיים שלה. האישה הופכת לאם והעובר הופך לתינוק שצריך ללמוד איך חיים על האדמה הזאת.

הלידה כואבת. הרפואה המערבית המודרנית יוצרת אשליה של לידה ללא כאב בעזרת שימוש במשככי כאבים או בשיטות שונות להכנה ללידה. בפועל הגוף נפתח כדי לאפשר את יציאת העובר וזה כואב.

בתרבויות עתיקות האישה הייתה רגילה לחוות כאב בחיי היומיום. היא התאמצה בעבודת השדה, בעבודות הבית, ברגליים הנושאות משא מילדותה. ולכן הכאב בלידה נתפס כ"נורמלי" כחלק טבעי מרצף החיים.

בתרבות שלנו יש רצון להימנע מכאב. כל אמא תזדהה עם הרצון לתת משכך כאבים כשהיא רואה את ילדה סובל. ולכן לא פעם לפני הלידה יש בהלה ופחד מהכאב הצפוי.

בלידה יש גם כאב נפשי, כשהתינוק עובר בתעלת הלידה, הוא נוגע בחלק הפנימי והעמוק ביותר בגוף האישה. כל הזיכרונות, החלומות, הפחדים הרצונות הכי קמאיים שלנו מקודדים בבטן התחתונה, ברחם ובנרתיק. הכאב הפיזי והתינוק מעוררים לא פעם אירועי חיים טראומטיים, במקביל לעוצמות ולרצונות הכמוסים שלנו. זאת הסיבה שהרבה פעמים אישה אחרי לידה מרגישה שהיא עצמה "נולדה מחדש". היא מגלה רובדי חיים שעד עכשיו היו חבויים או טמונים עמוק עמוק בתוכה.

מה קורה כשטראומה משתחזרת בלידה? ומה הסיבה לכך? איך דווקא ברגעים הכי מלאי חיים הטראומה מתעוררת? ואיך הדבר הכי מופלא בעולם, הבאת חיים חדשים, נחווה אצל חלק מהנשים כטראומטי?

לידה היא האירוע הדרמטי ביותר בחיים של אישה ויש בו פוטנציאל ריפוי עצום אך גם פוטנציאל לשחזור טראומות ואף להעמקה שלהן. עברתי בחיי אירועים טראומטיים רבים, וכיום אני יכולה לומר שזכיתי להרגיש את כוחו של ריפוי. הייתי צריכה לעבור דרך כאב, ניתוק, פחד, חרדה, אימה ובכי, כדי להגיע לחוויות של שמחה ועונג. הספר עוסק בלידות טראומטיות ובקשר בין טראומות מיניות ללידה וביכולת של לידה לרפא אותן. אמנם אלה נושאים שמכבידים על הנפש אך לקוראות שיסכימו לעבור דרך כל החלקים בספר מובטחת בסופו אנחת נשימה ורווחה. הנשמה משחזרת שוב ושוב את האזורים הכי פגיעים שלה על מנת להירפא, לעבור תיקון של אמת.

העולם מלא בנשים יפות ועוצמתיות, רובן ילדו במהלך חייהן. פלא לא מובן מאליו. אפשר לראות על אישה אחרי לידה איזו חוויה הייתה לה, אם לידה כאובה ומלאת התערבויות או לידה שניתן בה מקום לעוצמות שלה. חוויה של אובדן שליטה על מה שמתרחש בגופה או חוויה של גוף שיודע ללדת. אולי הייתה זו לידה שבה התעוררו זיכרונות עבר מכאיבים או לידה שבה הייתה בנוכחות מלאה, קשובה לעצמה. אם היא חוותה שהיא יולדת או שיילדו אותה, אצל מי היו המושכות. בעבודתי אני פוגשת נשים רבות אחרי לידה ויכולה לראות לפי המבט הראשוני בעיניים איזו לידה הן חוו, פגשתי נשים שחודשים רבים אחרי הלידה התהלכו כבויות ולא מצאו את הכוח לקום מהמיטה ולחזור למעגל החיים ופגשתי נשים שאחרי לידת ילדיהן התהלכו כמרחפות והשפיעו מהעוצמה שלהן לכל עבר.

לכל תינוק יש את הדרך שלו להגיע לעולם. וכל לידה היא לידה. יש כאן בקשה לתיקון מתוך הבנה של השפעת הלידה גם על רובדי חיים אחרים, נפשיים ופיזיים. אישה אחרי לידה מעצימה נוגעת ביכולת האלוהית שלה וביכולת לברוא, ויש לזה תרומה עצומה לתחושת המסוגלות והכוח שלה.