נתחיל מהסוף. חוות האלפקות. ליד מצפה רמון. שקט. אנרגיה טהורה. האינטרנט הסלולרי לא משהו, אבל איזו קליטה. אחד הדברים שמתפתחים מאד בדרך היא היכולת לקלוט מיד את האנרגיה של מקום מסוים. זה מתחיל במקלעת השמש, או ברגליים - תחושה פיזית ממש, בלי יכולת להסביר הרבה פעמים מה ולמה. אולי אלה הנדודים, השהות הקצרה בכל מקום, שמחייבים התחברות מהירה, פס פנימי רחב ועיבוד נתונים מהיר. אין זמן עכשיו להיכרות מעמיקה, אז למה שלא נקפוץ ישר למים? ואם מרגיש לא משהו - משחררים הנדברקס וממשיכים הלאה. השבוע התחיל במדרשת בן גוריון, מקום שאנחנו יותר מבינים עכשיו עד כמה הוא ייחודי. שילוב של ישוב כפרי,…
השבוע התחלנו להדרים. יער המלאכים ליד קרית גת הוא בשבילנו נקודת הציון שבה יוצאים מהמרכז דרומה. עצרנו ביער, על פסגת הגבעה, להתייבש מהגשם, לצבור קצת שמש, לחגוג את ט"ו בשבט וליהנות מהשקט והירוק העדין. עובדי הקק"ל (תמיד נעים בשלושה, אף פעם לא לבד) הגיעו בבוקר, ועסקו בעבודות המסתוריות שלהם שכוללות הרבה הפסקות תה וקפה.
כבר ארבעה ימים יורד גשם רצוף. הוא מלווה אותנו מנמל יפו למענית ולמשמר העמק, אליה אנחנו נוסעים בקרוב. בלי הפוגות כמעט, בשינויי קצב ובהרבה בוץ.הגשם מסבך הרבה פעולות, גם בבית רגיל וגם בבית המשאית. אי אפשר להשאיר דלת או חלונות פתוחים, כל יציאה וכניסה גוררת איתה נהרות בוץ, החתול עובר התקפי שיגעון במהלכם הוא רץ הלוך וחזור בחלל הקטן, קופץ מעץ המקרר לשיחי הספות בניסיון להוציא מרץ.ויש גם נזילה. היא ממוקמת בדיוק מעל הצד שלי במיטה. כבר נעשו נסיונות אחדים לאטום את הגג, ויש שיפור, ועדיין מגבת סופגת את הטיפות הסוררות שמזדחלות במטרה לקפוץ על האף שלי. לפחות לא קר. לתנור הגז…
