מה חשוב שתשאלו את עצמכם לפני שאתם מחליטים אם לבחור לחיות בקשר לא מונוגמי?

• מה מניע אתכם? מהי המוטיבציה הראשונית והעיקרית? והאם יש סיבות נוספות?
• מהי המשמעות של זוגיות עבורכם? כיצד אתם רואים את ההתפתחות שלכם כזוג?
• מהן נקודות התורפה האישיות שלכם שעשויות לבוא לידי ביטוי בתהליך?
• מהם פצעי הילדות הכי כואבים שלכם וכיצד הם משפיעים על דפוסי ההתקשרות שלכם? זוהי שאלה קריטית, משום שברגעי משבר של קנאה וחרדת נטישה, אנו פועלים מתוך הדפוסים האסטרטגיות והאמונות של הילד הפגוע שבנו.
• האם יש בכם מוטיבציה ורצון לפגוש את הצללים שלכם ולעשות איתם עבודה מודעת בחמלה? אני מדגישה את החמלה משום שפגשתי אנשים שבשם ההתפתחות נפלו אל מזוכיזם. המשיכו קשר שהיה לא מיטיב עבורם בגלל המחשבה שאולי זה השיעור שלהם. כן, זה אכן השיעור, של הצבת גבולות ברורים.
• האם יש בכם מוכנות לפתח את היכולות התקשורתיות שלכם? זוגיות מאפשרת באה בעסקת חבילה עם דרמות רגשיות, ויש חשיבות רבה לתקשר לא רק במהלך הדרמה, אלא גם אחריה. יש חשיבות רבה גם אם מערכת יחסים כשלה, חשוב להבין את המהלכים הרגשיים שגרמו לכישלון כדי ללמוד על עצמכם.
• האם אתם מסכימים לא להיות מושלמים, להיות חשופים בחולשה?
• הצעתי היא לא לשפוט את רגשותיכם ולא להתבייש ברגשות 'נמוכים' אלא לקבל ולחבק את כל רגשותיכם. אם יש בכם אמונה שראוי להרגיש רק רגשות 'גבוהים' או 'חיוביים' אתם עשויים לפתח דפוסים של הכחשה או שכנוע עצמי. לשחק אותה ג'ון בריון ולמצוא עצמכם לבד בתוך בור חשוך.
  כל היופי של זוגיות מאפשרת הוא שאנו לא לבד בחושך, שאנו נותנים יד זה לזו. היופי הוא שכשאנו נופלים, אז האחריות להושטת יד לעזרה לא נופלת רק על בן הזוג שלנו, אלא מתחלקת בין כל האוהבים.
• האם יש בכם רצון לקבל אחריות מלאה על רגשותיכם, מחשבותיכם ומעשיכם ולהבין שאתם יוצרים את מציאות חייכם, גם כאשר היא כואבת? האם יש בכם נכונות כנה ועמוקה לקבל אחריות על מציאות חייכם ולא להפיל את קשיי הזוגיות שלכם על כשלי האגו של בן זוגכם?
• האם יש בכם האומץ להיות הראשונים להציף ולספר על קושי?
• האם יש בכם מוכנות אמתית להוציא מתוך מבנה הנפש שלכם את היסוד במולקולה שנקרא 'רק אותי'? את הצורך להיות האהבה היחידה של בן זוגכם, מתוך הכרה שזהו צורך הנובע מחוסר ביטחון?
• האם יש בכם מספיק הרפתקנות ומוכנות לפגוש את הלא מוכר? לא לתכנן מראש. האם אתם רוצים להרפות משליטה אובססיבית בתכנון חייכם ולהתמסר לחיים במלואם? (זו הייתה ועודנה נקודת תורפה שלי. משום שאני מאמינה ביכולת האדם ליצור מציאות, וכאשר המציאות שונה מזו שהתכוונתי אליה, יש בי נטייה להיות תובענית. נו, יש עוד עבודה לעשות.)
• האם יש בכם עקשנות פנימית מספקת כדי לא להרים ידיים עם כל קושי שמתעורר בדרך ולדעת שבחירת הלב שלכם היא לא בהכרח בחירה קלה אך יש בדרך מתנות יקרות ערך ייחודיות מסוגן?
• האם יש בכם ענווה מספקת לקבל שגם אפשור אהבה מחוץ לזוגיות היא לא חתונה קתולית ויש תמיד דרך חזרה וזה לא אומר שנכשלתם?