דקה דומיה

בעולם של קורבנות יש תמיד חלוקה של טובים ורעים. או שאתה נדפק או שאתה דופק, או שאתה חזק או שדורכים עליך, או שאתה תוקף או שאתה מתגונן. בעולם של קורבנות תמיד יש צד אשם וצד חף מפשע.

להמשך קריאהדקה דומיה

יום המכשפות, חג המתים

בתרבויות רבות (מעניין למה זה לא כך אצלנו ביהדות), זוהי תקופה שבה עוצרים רגע לחשוב על המתים.כשהייתי ילדה, הרגשתי שיש מסביבי משהו שלא מדברים עליו. לא היו לי מלים להגדיר זאת. נראה לי כיום שחשתי בחללים, והם לא היו חלולים כפי שאפשר להסיק מהמילה, הם היו מלאים והם רצו שמישהו יקשיב להם. הרגשתי את חסרונם, לא היו לי סבים וסבתות למשל, אבל חסרונם היה גדוש בדבר מה.לאורך השנים החוויה שהמתים קיימים, לבשה צורות ופשטה אותן. למשל, בתקופה שערכתי ספרי זיכרונות הייתי צוחקת ביני לבין עצמי שהמתים מעבירים את הטלפון שלי מפה לאוזן. הרגשתי שכשאני מתחברת לאדם דרך הזיכרונות שמספרים עליו, אני…

להמשך קריאהיום המכשפות, חג המתים

סוף התוכן

הגעת לקצה; איו יותר פוסטים.